בחירת יו"ר בית הנבחרים בשבוע שעבר הפכה מאירוע שגרתי לדרמה. היא גם חשפה נקודת תורפה משמעותית בקונגרס: קבוצת קטנה של מחוקקים יכולה למנוע משילות בסיסית כדי להשיג את מה שהיא רוצה, עם נזקים אפשריים כבדים למדינה – מנתח ניו-יורק טיימס. קווין מק'ארתי ביצע ויתורים שיחלישו אותו, יקלו על עמיתיו להדיח אותו ומעניקים לימין הקיצוני יותר השפעה על החקיקה ועבודת הוועדות. הסכנות המשמעותיות ביותר יהיו בחודשים הבאים – בתחומי התקציב והחוב הלאומי. הקונגרס חייב להעביר חקיקה כדי להבטיח שהממשל ימשיך לפעול ולמנוע קריסה כלכלית – סגירת פעילות או, גרוע בהרבה, חדלות פרעון של ארה"ב ומשבר פיננסי עולמי. האגף הימני של הסיעה הרפובליקנית כבר יצר זיקה בין התקציב לבין התנגדותו למק'ארתי. בארבעת ימי הקרב על תפקיד היו"ר, אנשי הימין ציינו את התקציב בסך 1.7 טריליון דולר שהעביר הקונגרס כהוכחה לכך שאנשי הממסד – כולל מק'ארתי – לא הצליחו להקטין את הוצאות הממשלה. מק'ארתי הבטיח להם, שכל העלאה של תקרת החוב תלווה בקיצוץ בתקציב. חלקם אמרו במפורש, שלא יירתעו מסגירת הממשל. האולטרה-שמרנים אומרים שאחת ממטרותיהם היא להקטין את גודל הממשלה. "אם לא נפסיק להוציא כסף שאין לנו על ביורוקרטיה שפוגעת בציבור האמריקני, לא נוכל לנצח", אמר אחד מהם, צ'יפ רוי. דרך אחת להשיג זאת היא להוביל את הקונגרס לישיבה בחיבוק ידיים. מק'ארתי הבטיח לתת יותר זמן לקרוא הצעות חוק ולדון עליהן – מה שנשמע מאוד הגיוני, אבל בפועל מדובר באמצעי להאט ואף לבלום את עבודת הקונגרס. המבוי הסתום אפשרי במיוחד כאשר הקונגרס מפולג עמוקות. לרפובליקנים יש רוב מצומק של 222 מול 213, ולכן הם חייבים לסמוך על הימין הקיצוני [20 צירים שהצביעו נגד מק'ארתי] כדי לזכות ברוב, בהנחה הסבירה שהדמוקרטים לא יתמכו בהם. רוי אמר במפורש: "זה הכל על האפשרות שיש לנו לעצור את המכונה של העיר הזאת מלעשות את מה שהיא עושה". אם האולטרה-שמרנים ישתמשו בטקטיקה זו, התוצאה עלולה להיות משבר פיננסי. הטיימס מסביר, כי אם הממשל מגיע לתקרת החוב, הוא לא יכול להמשיך וללוות כסף כדי לשלם את חובותיו – עד כדי סכנה חדלות פרעון. הדבר עלול לגרום נזק כבד למערכת הפיננסית הבינלאומית, המסתמכת על האג"ח האמריקני כהשקעה בטוחה; הממשל צפוי להגיע לנקודה זו בשלהי הקיץ. הרפובליקנים כבר אותתו שינצלו זאת כדי להוציא מהדמוקרטים וממשל ביידן ויתורים בתחום התקציב, כפי שעשו בזמן ממשל אובמה. הדמוקרטים אומרים, שהפעם לא ישאו ויתנו על תקרת החוב. במקביל, על הממשל והקונגרס להעביר את התקציב השנתי עד חודש ספטמבר כדי להמשיך את הפעילות הפדרלית. גם כאן סימנו הרפובליקנים, שישתמשו בשליטתם בבית הנבחרים כדי להכריח את הממשל לקצץ בהוצאותיו. הדמוקרטים הודיעו שישיבו מלחמה שערה. אם שני הצדדים יתבצרו בעמדותיהם, הממשלה תיסגר חלקית ופעולות שונות יואטו או ייעצרו – החל מתשלומים לחיילים לשעבר, דרך בדיקות מזון ואיכות הסביבה וכלה בסגירת הפארקים הלאומיים. לכן, המאבק על תפקיד היו"ר עשוי להיות רק קדימון לבאות: קונגרס שאינו מסוגל לבצע את חובותיו הבסיסיות ביותר, משום שקבוצה קטנה של מחוקקים יכולה לומר "לא".