צריך משהו מאוד חריג כדי להפר את התרחקותה של יפן מכל עניין צבאי מאז 1945. אבל סין ורוסיה השיגו בדיוק את זה – בכך ששכנעו את מנהיגי יפן שהמדינה זקוקה ליכולת מכת-נגד כדי להגן על עצמה מפני האיומים הגוברים, כותב דייוויד איגנציוס, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט. עמדתה הניצית החדשה של יפן תוצג בסוף השבוע (20.1.23) בבית הלבן, בפגישתם של הנשיא ג'ו ביידן וראש הממשלה פומיו קישידה. האחרון יסביר את החלטתו, בנובמבר שעבר, לבקש מהפרלמנט להגדיל את תקציב הביטחון ל-2% מהתוצר – כפליים מהתקציב הנוכחי. "זוהי נקודת מפנה באסיה", אומר קורט קמפבל, מבכירי המועצה לביטחון לאומי. יפן עוברת מהסתמכות על העוצמה הרכה שלה והעוצמה הצבאית האמריקנית לשותפות צבאית אמיתית בסגנון נאט"ו. אחד מרגעי המפתח בהחלטה היפנית היה כאשר שישה מפציצים כבדים של רוסיה וסין טסו בסמוך אליה בתרגיל משותף בחודש מאי שעבר – כאשר טוקיו אירחה מפגש של נציגי Quad (ארה"ב, אוסטרליה, הודו ויפן). יפן הביעה "דאגה קשה", אך סין ורוסיה חזרו על כך בשלהי נובמבר. הפעם טוקיו הביעה "דאגה חמורה", ללא תגובה מצד מוסקבה ובייג'ינג. קריאת השכמה נוספת באה בחודש אוגוסט, כאשר סין ירתה חמישה טילים לתוך אזור המים הכלכליים של יפן במסגרת תרגיל בעקבות ביקורה של ננסי פלוסי בטייוואן. הלקח – אומר שגריר ארה"ב בטוקיו, רם עמנואל – הוא ש"מה שקורה במיצרי טייוואן לא נשאר במיצרי טייוואן". המעבר של יפן מדיבורים למעשים נובע במידה רבה מן הפלישה הרוסית לאוקראינה, פחות מחודש לאחר שהנשיאים ולדימיר פוטין ושי ג'ינפינג דיברו על "ידידות חסרת גבולות" ביניהם. קישידה, ראש ממשלה טרי וחלש מבחינה פוליטית, תמך בצורה נחרצת באוקראינה: ארצו מיהרה לשלוח לאוקראינה נשק וסיוע הומניטרי, וארגנה את רוב מדינות דרום-מזרח אסיה להצטרפות לעיצומים האמריקניים על רוסיה. "קישידה הבין במהירות שמדובר בערבוב של אירופה והודו-פסיפיק ושזהו איום יסודי על הסדר העולמי", מסביר קמפבל. לדברי איגנציוס, האיום המרכזי על יפן הוא טילים מסין וקוריאה הצפונית. בעשור שעבר היא השקיעה סכומים ניכרים בהגנה מפני טילים, אך לפני שנים אחדות הבינה שאויביה יכולים לגבור על מערכות ההגנה שלה ושיש צורך במשהו נוסף. זה מה שנותנת אסטרטגיית מכת-הנגד. ארה"ב תספק ליפן 500-400 טילי שיוט "טומהוק" היכולים לפגוע באתרי טילים בסין ובקוריאה הצפונית. ארה"ב גם תרחיב את הסכם ההגנה בין שתי המדינות, כך שיעניק ליפן הגנה בחלל על מערכותיה מבוססות הלווינים. התעצמותה של יפן תגרור בסופו של דבר תגובה סינית, המתייחסת בשלילה לכוחה הצבאי של יפן מאז כיבוש חלקים ממנה בידי מדינה זו ב-1937. יפן עצמה הגבילה את כוחה הצבאי לאחר 1945 בין היתר בשל זכרונות אלו והיא עדיין מדינה פציפיסטית מאוד. אבל משקל העבר פוחת, ויפנים צעירים רוצים צבא חזק יותר שיוכל להתמודד עם שכנים תוקפנים. סקר שנערך בקיץ שעבר מצא, כי 75% מהיפנים בני 29-18 תומכים בהעלאת תקציב הביטחון ו-60% תומכים באסטרטגיית מכת-הנגד.