כולם מחפשים בקדחתנות סימנים שילמדו האם ג'ו ביידן יתמודד שוב בשנה הבאה. האם כאשר אמר שוב ושוב בנאום מצב האומה שיש "לסיים את העבודה", הוא אותת בכך על כוונותיו? בשבוע שעבר נשאל ביידן במישרין והשיב שהוא טרם בשל להחליט. לדעת מורין דואד, בעלת טור בוושינגטון פוסט, אין שום מסתורין: ביידן כבר מתמודד, ועוד איך מתמודד. לביידן אין שום כוונה לאמץ את עצתו של המלך ליר, במחזהו של ויליאם שייקספיר, לפנות את הבמה לצעירים ממנו ולזחול לעבר מותו. לאורך הקריירה שלו, הוא חש את הכוח נוזל מבין אצבעותיו ולא אהב זאת; הוא לא יתן לזה לקרות שוב. איש אינו אוהב לוותר על כוח (ודונלד טראמפ היה הדוגמה הקיצונית, בנכונותו להוביל הפיכה לשם כך). יש הנאחזים בו זמן רב מדי, כמו למשל השופטת רות בדר-גינזבורג שבמקום לפרוש – כיהנה בבית המשפט העליון עד יום מותה, הוחלפה בידי איימי קוני-בארט והתוצאה הייתה ביטול ההגנה החוקתית על הפלות. דיאן פינשטיין וצ'אק גרסלי בני ה-89 עודם סנאטורים. ביידן חשב שהוא מתאים לכהן כנשיא מהרגע בו נכנס לסנאט ב-1973. כעת מתווכחים על השאלה האם הוא זקן מכדי להיות נשיא, אבל אז הוא היה צעיר אפילו מכדי להיות סנאטור והגיע לגיל המינימום של 30 ערב השבעתו. "אני יודע שאני יכול להיות נשיא טוב ומשפחתי מצפה שאהיה שם ביום מן הימים", אמר שנה מאוחר יותר. הוא גם הודה בפגמיו: "אני לא הטיפוס שכולם מחבבים. או שהאישיות שלי תופסת או שלא". דרכו הייתה מלאת מהמורות. ב-1988 הוא נכשל במרוץ למועמדות הדמוקרטים. התנהלותו בשימוע לאישור מועמדותו של קלרנס תומס לבית המשפט העליון, כאשר התייחס בבוטות לטענות ההטרדה המינית שהעלתה אניטה היל, עלתה לו ביוקר. אבל בדיוק כאשר דומה היה שעתידו מאחוריו, ברק אובמה בחר אותו לשותפו למרוץ, בשל נסיונו במדיניות חוץ. כסגן נשיא הוא גם הצליח להשיג תמיכה דו-מפלגתית בנישואין חד-מיניים. אובמה הזיז הצידה את ביידן לטובתה של הילרי קלינטון ב-2016 – טעות ענקית שעלתה בנצחונו של טראמפ. אבל כמו רוקי המוכה בסרטי האגרוף, ביידן חזר וניצח כעבור ארבע שנים, כמעט מחצית המאה לאחר שלטש לראשונה את עיניו לעבר הבית הלבן. אחרי כל אלו, סבורה דואד, ביידן לא ייפרד לשלום רק בגלל כמה סקרים ופרשנים המלהגים לגבי גילו (80 כעת, 82 בבחירות הבאות). ביידן חושב שהוא מתפקד מצוין, שהוא מכה שוק על ירך את הרפובליקנים, גורם להם להיראות גסי רוח ומציב אותם במגננה. במשך השבוע שחלף מאז נאום מצב האומה, הם מנסים להדוף את טענותיו לפיהן ברצונם לקצץ בביטוח הלאומי – משימה קשה לנוכח העובדה שהם תמיד רוצים לקצץ בביטוח הלאומי. ביידן הולך עוד יותר בגדול מאשר אובמה, שנחשב לנשיא מחולל המהפכים. הוא דחף חוקי ענק ליצירת מקומות עבודה, יצא נגד חברות התרופות הגדולות והחברות הגדולות בכלל, הוא גם ידע ללכת בקטן נגד העלויות הנסתרות בבתי מלון. בניגוד לאובמה, שלא אהב לשווק את מדיניותו, ביידן נהנה מכל רגע של מאבק. בנאום מצב האומה החל ביידן להחזיר את הדמוקרטים לשורשי הקהל שלהם – בעלי הצווארון הכחול. קלינטון חשבה ב-2016 שתנצח בזכות קואליציה חדשה של בני מיעוטים, האליטה והסטודנטים; היא סירבה לנאום באוניברסיטת נוטרה דאם ולא ביקרה אפילו פעם אחת במדינת ויסקונסין. תחנתו הראשונה של ביידן במסע בין מדינות אחרי מצב האומה הייתה – ויסקונסין. הוא חזר להיות ג'ו מהעיירה סקרנטון. אז אנחנו יודעים: אתה מתמודד.