נשיא צרפת, עמנואל מקרון, עומד להודיע (16.3.23) על העלאת גיל הפרישה מ-62 כיום ל-64 בשנת 2030 - צעד שנוי במחלוקת אותו יבצע בצו נשיאותי ולא באישור האסיפה הלאומית. המהלך צפוי להחריף את המחאות הקשות נגד ההעלאה ואולי אף להוביל להצבעת אי-אמון בממשלתו. גיל הפרישה בצרפת הוא מן הנמוכים במדינות העשירות, והמשמעות היא שלעובדים יש פחות שנים לחסוך ליותר שנות פנסיה. במצב זה, עלולים רבים להיוותר ללא אמצעים כספיים מספקים בשנותיהם המתקדמות, ובמקביל עלולות תוכניות הפנסיה לסוגיהן לקרוס בשל חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיהן. בעיית הפנסיה משותפת לכל המדינות המפותחות, ובגרמניה למשל עומד גיל הפרישה לעלות מ-65 ל-67 - ללא התנגדות של ממש. העלאת גיל הפנסיה הייתה תוכנית דגל של מקרון עוד בקדנציה הראשונה שלו (2021-2017), אך הוא לא הצליח לקדם אותה בשל ההתנגדות העזה ומשום שהקורונה שינתה לחלוטין את סדר היום שלו - כמו של כל מנהיגי העולם. אשתקד הכריז מקרון שהוא יממש את התוכנית אם ייבחר לקדנציה נוספת, והוא אכן נבחר - אך במקביל איבד את הרוב באסיפה הלאומית, הבית התחתון של הפרלמנט. אליזבת בורן ממפלגת "רנסנס" של מקרון עומדת בראש ממשלת מיעוט הנהנית מתמיכתם של רק 250 מבין 577 חברי האסיפה הלאומית. אם הממשלה תיפול בהצבעת אי-אמון, תוכל האופוזיציה לכפות על מקרון למנות אחד מאנשיה לראש הממשלה. מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה-פן עומדת בראש סיעת האופוזיציה הגדולה ביותר, "המסע הלאומי", אך אין סיכוי שתצליח לגבש רוב למינויה. הבית העליון - הסנאט - אישר היום ברוב גדול את העלאת גיל הפרישה, אך באסיפה הלאומית מסתמן רוב נגדה. האיגודים המקצועיים מתנגדים להעלאת גיל הפרישה, כמו גם שני שלישים מהצרפתים על-פי סקרי דעת קהל. ההתנגדות למהלך הביאה בחודשים האחרונים להפגנות ושביתות נרחבות, כולל בשירותי הרכבות, התעופה והתברואה, וברחובות פריז נערמים גלי אשפה. תוחלת החיים בצרפת עלתה בשלוש שנים בשני העשורים האחרונים, בעוד גיל היציאה הממשי משוק העבודה נמוך בה בשלוש שנים מאשר הממוצע באיחוד האירופי. התוצאה היא, שהגברים בצרפת צפויים לחיות 24 שנים בפרישה לעומת 19 שנים באיחוד האירופי ובארה"ב. וכאמור, יש להם פחות שנות עבודה כדי לצבור את ההון הדרוש לשנות הפרישה. מתנגדי ההעלאה אומרים, כי זכויות העובדים בצרפת הן תוצאה של מאבקים קשים מול ממשלות רבות ושייכות לליבת הזהות הלאומית. לדבריהם, תנאי העבודה הורעו משמעותית בעשורים האחרונים, ואת המשבר הפנסיוני יש לפתור על-ידי העלאות שכר - שממילא יגדילו גם את ההפרשות לפנסיה. תומכי ההעלאה משיבים, כי המוקד שניתן בחודשים האחרונים לתנאי התעסוקה, צפוי להביא לשיפור גם בהם - בלא קשר להעלאה עצמה. הממשלה הבטיחה להגביר את ההגנות על עובדים מתבגרים, לנוכח ההתנהלות של חברות הנוהגות לפטר אותם שנים אחדות לפני הגיעם לגיל הפרישה. אולם, האיגודים המקצועיים העיקריים לא הסתפקו בהבטחות אלו, והם מובילים את השביתה הכללית הראשונה בנשיאותו של מקרון.