משבר הבנקים בארה"ב וקריסת בנק קרדיט סוויס מחייבים חשיבה מחודשת על האופן בו בנקים מרכזיים נחלצים לעזרת בנקים במצוקה, וגם על הרגולציה הרלוונטית ומדיניות הריבית. זוהי דעתם של שלושה מחברי מערכת אקונומיסט, במפגש למנויי העיתון (30.3.23). השלושה היו אליס פולווד, כתבת לענייני וול סטריט; סימון רבינוביץ, עורך לענייני הכלכלה האמריקנית; והנרי קאר, עורך כלכלי.
קאר ציין, כי קריסתו של קרדיט סוויס נבעה מסיבות שונות מאלו שהפילו את SVB. הדאגות לגבי המודל העסקי והרווחיות שלו היו ממושכות, המניה שלו צנחה ב-70% משער השיא ולקוחותיו משכו פקדונות לאורך 2022. משיכת הפקדונות הואצה כאשר נפילת SVB גרמה לדאגה לגבי מגזר הבנקאות בכלל, אך בסופו של דבר - הסביר קאר - לא מדובר בנפילה פתאומית.
רבינוביץ הסביר את נפילת SVB בשורה של גורמים. 93% מהפקדונות בו לא היו מבוטחים בידי החברה הפדרלית לביטוח פקדונות, משום שעברו את תקרת הביטוח - 250,000 דולר. ההשקעה הנרחבת באיגרות חוב של ממשלת ארה"ב הייתה כשל ניהולי חמור, משום שלא הביאה בחשבון אפשרות של עלייה בריבית שתשחק משמעותית את ערכן של האג"ח.
הבנק גם לא החזיק מספיק נכסים נזילים, משום שלא היה כפוף לרגולציה שקבע חוק דוד-פרנק לאחר המשבר הפיננסי של 2008 ולא היה חייב להתאים לשווי השוק את השווי בספרים של נכסים המיועדים למכירה. "ההחרגה מן הכללים של בנקים עם נכסים של פחות מ-250 מיליארד דולר הייתה מטופשת", העיר רבינוביץ.
הדוברים עמדו על כך ש"הריצה על הבנק" במקרה של SVB הייתה מהירה בהרבה מאשר בעבר. "הבנק היה יכול להינצל אם זה לא היה כל כך מהר. מנגנוני הסיוע של הממשל לא פעלו במהירות הדרושה, הם לא מתאימים למהירות בה אפשר למשוך כיום פקדונות", הסביר רבינוביץ. פולווד ציינה, כי SVB איבד 80% מנכסיו תוך 36 שעות, והיו משיכות מהירות מאוד גם מבנקים אחרים שלא קרסו. "אחד התפקידים העיקריים של בנק מרכזי הוא להעמיד נזילות במקרים של פניקה, והיום זה אומר להיות מוכנים בכל דקה", הוסיפה.
קאר הסכים: "לכל הבנקים יש תמיד בעיה של היחס בין הפקדונות שיכולים להימשך מיד לבין הנכסים שנדרש זמן כדי לממש. לבנק המרכזי יש תפקיד קריטי. אם אתה בנק סולבנטי, הבנק המרכזי יכול לתת לך הלוואה כנגד שעבוד נכסיך, מתוך הנחה שתוכל לפרוע אותה; במקרה הכי גרוע, הוא יממש את הבטחונות. רק אם אתה חדל פרעון, הבנק המרכזי לא יוכל לפתור את בעיות הנזילות שלך".
בנוגע לרגולציה אמר רבינוביץ, כי הקונגרס וממשל טראמפ הובילו בשנת 2018 קו של "סלקו את ידיכם מהבנקים הקטנים והבינוניים, כי הם חיוניים לכלכלה. עכשיו החוקים ישוכתבו כדי לשים דגש על הבנקים הקטנים, אבל זה לא יעזור, כי המשבר הבא - כמו תמיד - יפרוץ במקום כלשהו שמחוץ למסגרת הכללים". הוא גם ציין, כי שערי מניות הבנקים עדיין נמוכים ב-25% מאשר לפני קריסת SVB, עדיין ניתן להעביר בלחיצת כפתור מאות אלפי דולרים מפקדונות עו"ש לאג"ח הנושאות ריבית של 6%-5%, ולכן הדאגה לגבי הבנקים עודנה בעינה.