כמו רבים מבין הבסיסיים האמריקניים באוקיינוס השקט, האי גואם ממזג הדוניזם ועצבנות צבאית. מבקרים מיפן וקוריאה הדרומית מטיילים במפרץ טוּמוֹן ומעליהם חולפים מטוסי F15 ו-B1 בדרכם לבסיס אנדרסן. מתחת לרגליהם חולפות צוללות גרעיניות, ואילו הנחתים בונים בסיס במעלה הדרך – מספר אקונומיסט.
"המקום בו מתחיל היום של ארה"ב", אומרים תושבי האי (וטועים) – וזה גם במקום בו עלולה להתחיל מלחמתה עם סין. הנקודה הרחוקה ביותר של ארה"ב – באורך של 48 ק"מ בלבד ועם 170,000 תושבים – מסייעת להגן על עוצמתה באוקיינוס השקט. כאשר מחמיר המתח סביב טייוואן, משחקי המלחמה צופים לעיתים קרובות מתקפת טילים מוקדמת וכבדה של סין על גואם, ואולי אפילו שימוש בנשק גרעיני נגד האי.
באופן מוזר, ההגנה על גואם דלילה. סוללת ה- THAADלהגנה מפני טילים לא תמיד מופעלת. בכל מקרה, היא מיועדת רק אל מול מתקפה מוגבלת של קוריאה הצפונית, לא מול מתקפה כוללת של סין. בבסיס אנדרסן אין טילי נ"מ "פטריוט", המוצבים בבסיסים בקוריאה הדרומית וביפן. ספינות נושאות מערכות נ"מ Aegis מעניקות הגנה נוספת, אך לא תמיד הן מצויות בסמוך.
סין אינה מסתירה את העובדה שהאי על הכוונת שלה. הטיל DF-26, בעל טווח של 4,000 ק"מ, מכונה "הרוצח של גואם". בשנת 2020 הקרינה התעמולה הסינית הדמיה של מפציץ תוקף בסיס אמריקני – ללא ספק בסיס אנדרסן. בתגובה מפתח חיל-האוויר האמריקני "פריסה קרבית מהירה": שילוב של מטוסים, חיישנים וטילים שיקשו על סין להכות, ובחודש פברואר תרגל אותו עם יפן ואוסטרליה ליד גואם. אבל בסופו של כל יום חנו המטוסים יחדיו בגלוי; בבסיס אנדרסון אין דירים תת-קרקעיים, וגם הדלק מאוחסן במיכלים על-קרקעיים צפופים.
הפגיעוּת של גואם הגיעה סוף-סוף לתשומת ליבה של וושינגטון, אשר גיבשה תוכנית – מדווח אקונומיסט. הפנטגון ביקש 1.5 מיליארד דולר כדי להתחיל לשדרג את ההגנה האווירית של האי בשנת התקציב שתתחיל באוקטובר הקרוב, ופיקוד הודו-פסיפיק מבקש עוד 147 מיליון דולר. השלב הראשון יהיה הצבת מערכות Aegis על האי עצמו, עם מכ"מים משופרים וניוד שיגביר את הסיכוי לשרוד במתקפה סינית. יחד עם THAAD, מדובר בהגנה משמעותית יותר מפני טילים בליסטיים.
טילי שיוט הם בעיה גדולה יותר בשל מספרם הגדול יותר ויכולתם לטוס בגובה נמוך ולבצע פניות. מול אלו תציב ארה"ב שילוב של מערכות: טילי "פטריוט", היורשים החזקים שלהם – LTAMDS; ומערכת לטווח קצר יותר, IFPC. הרכיבים הראשונים יוצבו בשנה הבאה, והאחרים ישולבו כאשר יהיו זמינים. ייתכן שבסופו של דבר יהיו שם גם אמצעים נגד טילים על-קוליים ומערכות הכוללות לייזרים וגלי מיקרו.
כל אלו מעלים שאלות, מציין אקונומיסט. האחת היא לוח הזמנים: חלק מן הרכיבים עדיין אינם בייצור ורוב הכסף מושקע במו"פ. השנייה היא ריבוי הגופים: האם מערכות של תוכנית ההגנה מפני טילים, הצי וצבא היבשה יוכלו לפעול יחדיו בצורה מלאה. השלישית היא האם הקונגרס המפולג יעביר בזמן את התקציב. ולבסוף, תושבי גואם יתהו האם כל המערכות הללו יגנו עליהם – או שמא רק יבריחו את התיירים.