בשנה האחרונה הפכה פולין לשחקנית מרכזית בעימות בין המערב לבין רוסיה. היא קלטה מיליוני פליטים מאוקראינה, מהווה נתיב מרכזי להעברת הסיוע הצבאי למדינה זו, תומכת בקולניות בצירופה של אוקראינה לנאט"ו ולאיחוד האירופי ומותחת ביקורת על גילויים של יד רכה כלפי הקרמלין. לא מדובר ברטוריקה בלבד, מציין וושינגטון פוסט. בעוד רבות ממדינות נאט"ו רחוקות מהיעד של תקציב ביטחון בגובה 2% מהתוצר, בפולין הוא עומד להגיע ל-4%. היא הייתה הראשונה להעביר לאוקראינה טנקי "ליאופרד 2" והראשונה להבטיח לה מטוסי קרב. ארה"ב הקימה לאחרונה בפולין בסיס צבאי קבוע, לצד מחסן ענק המיועד למאות טנקים וכלי רכב משוריינים. "אנו רואים כעת את מה שהעם הפולני ועמי אירופה ראו במשך עשרות שנים", אמר הנשיא ג'ו ביידן בנאום בוורשה בסוף חודש פברואר, בהתייחסו לשאיפותיה של רוסיה. המלחמה באוקראינה שינתה את הגיאו-פוליטיקה של אירופה. היא העבירה את מרכז הכובד של נאט"ו מגרמניה וצרפת לעבר מזרח היבשת למדינות כמו פולין, הארצות הבלטיות ומדינות אחרות שהיו מאחורי מסך הברזל. בחלקים אלו של היבשת משקל ההיסטוריה כבד יותר, הטראומות טריות יותר והחשש מפני הישנות הטרגדיות מוחשי יותר מאשר במערבה. לפני כמעט 40 שנה קבע ההיסטוריון הבריטי נורמן דייוויס, כי פולין היא ליבה של אירופה – לא רק מבחינה גאוגרפית, אלא גם משום שכל המגמות הפוליטיות של היבשת נפגשות בה. כיום נוספה לכך תפיסה תרבותית, ולפיה פולין היא יותר אירופית מאשר רוב אירופה, המגן של הציביליזציה הנוצרית מול הברברים ממזרח. הפולנים גם חשים כעת שיש להם עליונות מוסרית: צדקנו כאשר הזהרנו מפני רוסיה למרות שהתעלמו מאיתנו, וכעת אנחנו רוצים להראות זאת. יש גם צד שני למטבע, מדגיש הפוסט. לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, ממשלתה הימנית והבלתי-ליברלית של פולין הייתה חריג בנוף האירופי וספגה צעדים כואבים מצד האיחוד האירופי בשל התנכלותה לרשות השופטת ומה שהוגדר כפגיעותיה בשלטון החוק ובדמוקרטיה. בכירי מפלגת החוק והצדק השלטת, מצידם, הם מן המבקרים הקולניים ביותר של מנגנון האיחוד. ראש ממשלת פולין, מתיאוש מורייבסקי, נשא בחודש שעבר נאום רב-חשיבות באוניברסיטת היידלבורג הגרמנית, בו הכריז שאירופה מצויה ב"נקודת מפנה היסטורית". גם מנהיגים אחרים, ובראשם הקנצלר אולף שולץ, השתמשו בלשון זה בהתייחסם למלחמה באוקראינה. אולם, על-פי תפיסתו של מורייבסקי – נקודת מפנה זו צריכה לנער את הסטטוס-קוו גם במערב היבשת, ולטלטל את אלו בבריסל המנסים "ליצור ממשלה של סופר-מדינה בידי אליטה צרה", ביטוי חביב על לאומנים ימניים. "שום דבר לא יכול להגן על אומות, תרבותן, חברתן ובטחונן הכלכלי, הפוליטי והצבאי טוב יותר מאשר מדינות הלאום. מערכות אחרות הן אשליות או אוטופיה", הוסיף מורייבסקי. עמדה זו מנוגדת לתפיסה של מנהיגי מערב אירופה, הסבורים שרק אינטגרציה נרחבת והליך קבלת החלטות אפקטיבי יותר הם הדרך להתקדם. מורייבסקי עקץ את גרמניה וצרפת, רמז שהוא רוצה להיכנס עוד קצת מתחת למטרייה ההגנה האמריקנית – ולא הציע סדר יום אירופי עצמאי. ייתכן שזה לא ישנה הרבה, כי סקרים לקראת הבחירות בהמשך השנה מצביעים על קרב צמוד וייתכן שמורייבסקי יאבד את משרתו. אבל בכל מקרה, גישתה החיובית של פולין כלפי אוקראינה אינה צפויה להשתנות; ולדימיר פוטין רק קירב את ורשה עוד יותר אל המערב.