בשיחות פרטיות, כמה מן התורמים ומגייסי הכספים הבולטים של הדמוקרטים ממשיכים להטיל ספק ביכולתו של ביידן לנהל קמפיין נוסף ולמשול קדנציה נוספת. תורם אחד שקל להפיץ מכתב שיפציר בביידן שלא להתמודד, אך עמיתיו שכנעו אותו שהדבר חסר תוחלת ורק יביך את הנשיא. כמה תורמים אמרו שהם תומכים בצורה מלאה בביידן – אך עם הרבה חששות. הדמוקרטים בכלל והבית הלבן בפרט מכירים היטב את ההיסטוריה של הנשיאים שהפסידו אחרי קדנציה אחת: כמעט כולם ניצבו מול התמודדות פנימית קשה לפני ההליכה לקלפיות (לינדון ג'ונסון שוויתר ב-1968, ג'רלד פורד ב-1976, ג'ימי קרטר ב-1980 וג'ורג' בוש האב ב-1992). דפוס זה והחשש מפני כהונה שנייה של טראמפ, יצרו נאמנות מלאה לביידן – במיוחד לאחר שהמפלגה מנעה "גל אדום" (רפובליקני) בבחירות האמצע ולא ספגה מפלות שרבים חששו מהן. ההרגשה היא, שביידן הוא זה שיכול לנצח שוב את טראמפ. ביידן סייע לעצמו בכך שהכניס שינויים מרחיקי לכת בלוח השנה של הדמוקרטים. בין היתר, הבחירות המקדימות הראשונות לא יתקיימו באייווה – מדינה לבנה בה הוא הגיע רביעי לפני שלוש שנים – אלא בצפון קרוליינה, שהמצביעים השחורים בה העניקו לו את הניצחון בפעם הקודמת. בשנתיים הראשונות שלו בבית הלבן בנה ביידן תמיכה משמעותית מצד הפרוגרסיבים, כאשר אימץ רבים מן הצעדים שבראש סדר היום של השמאל ועמד בקשר ישיר עם אגף זה. כך למשל הוא מחק חובות של סטודנטים, חתם על חקיקת ענק בתחום שינויי האקלים והגדיל זמנית את הזיכויים ממס להורים. כעת ביידן בונה על תמיכה זו גם כאשר הוא פונה לכיוון המרכז: הוא מדבר על הפחתת הגרעון, חתם על חוק רפובליקני שביטל חוק פשע פרוגרסיבי בוושינגטון ואישר קידוחי נפט חדשים באלסקה. דמוקרטים רבים סבורים שביידן הוא הסיכוי הטוב ביותר להקטין את הפסדי המפלגה בקרב מצביעים לבנים ללא השכלה אקדמית – גוש המצביעים הגדול ביותר בארה"ב, קבוצה שטראמפ הצליח למשוך לצידו. הצלחתם היחסית בבחירות האמצע – הם הגדילו את הרוב בסנאט וההפסד בבית הנבחרים היה מינימלי – הזכירה שלמרות התמיכה הנמוכה בביידן עצמו, הוא לא פגע במפלגה עד כה. "דבר אינו מאחד יותר מאשר ההצלחה", אומר אחד מהם.