כרוקחת בבית חולים גדול בעיר אדלאייד שבאוסטרליה, ד"ר אמילי ריב רואה חולים המומים מן המספר העצום של תרופות שעליהם ליטול מדי יום – וחוששת שמא חלקן מיותרות ואף מזיקות. לא מדובר במצב יוצא דופן, לפחות בעולם העשיר. 15% מתושבי אנגליה נוטלים לפחות חמש תרופות מרשם ביום; וכך גם 20% מהאמריקנים והקנדים בני 79-40. השיעור עולה לשני שלישים מן האמריקנים בני 65 ומעלה; אצל הקנדים בני אותו גיל, רבע נוטלים לפחות עשר תרופות ביום. לא כולם יוצאים נשכרים, מדגיש אקונומיסט. מחצית מהקנדים הבוגרים נוטלים לפחות תרופה אחת שאינה מתאימה. לפחות 10% מהמרשמים באנגליה לא היו צריכים להינתן כלל. וגם לתרופות נחוצות יש תופעות לוואי, כך שהללו גדלות יחד עם הגידול במספר התרופות. בית חולים בליברפול מצא, כי קרוב לחמישית מן האשפוזים נובעים מתגובות קשות לתרופות. עודף תרופות צפוי לגרום ל-150,000 מתים ול-4.5 מיליון אשפוזים בארה"ב בעשור הנוכחי. הפסקת השימוש בתרופות זרה לטיבה של מערכת הבריאות המודרנית, הבנויה עליהן. אבל מתחיל להסתמן שינוי. רופאים, אחיות ורופאים יוצרים רשתות להעברת המסר. שירות הבריאות הבריטי פרסם ב-2021 תוכנית להפחתת תרופות היתר. אשתקד התקיימה בדנמרק הוועידה הבינלאומית הראשונה בנושא. עודף תרופות מכביד על החולים בכמה דרכים. הראשונה היא הנטל הלוגיסטי והסכנה לשימוש מוטעה בשל הריבוי. השנייה היא נטילת תרופות שונות לאותה בעיה, אך לא תמיד הרופאים ערים לכך – מה שעלול לגרום למנות יתר, על כל הסכנות הנובעות מכך. השלישית היא יצירת תסמינים הנתפסים בטעות כעדויות למחלות ומובילים למתן עוד תרופות – במקום להקטין את מספרן של המקוריות, וחוזר חלילה. הרביעית היא התנגשות מזיקה בין תרופות; לרוקחים יש מידע על סכנה זו, אך הוא מוגבל משום שהניסויים הקליניים בוחנים כל תרופה בפני עצמה. בעיות אלו מועצמות כאשר מדובר בזקנים, שכן הגוף בגיל זה פחות יעיל בחילוף החומרים הקשור לתרופות. קשה לקבוע את המינון המתאים להם, שכן לרוב הם אינם כלולים בניסויים הקליניים.