בתחילת יוני 2022, לבקשתו של ממשל ביידן, כינסה גרמניה פקידי כלכלה בכירים ממדינות G7 לפגישת וידאו, במטרה להנחית מהלומה פיננסית עזה על רוסיה. האמריקנים הציגו בפני עמיתיהם רעיון חדשני: לקבוע תקרה למחיר בו תוכל רוסיה למכור נפט בשוקי העולם. בסופו של אותו חודש הסכימו כל שבע המדינות לממש אותו. המהלך נכנס לתוקף בדצמבר שעבר, וכיום נראה שהוא השיג את שתי מטרותיו, אומר ניו-יורק טיימס. רוסיה נאלצת למכור את הנפט שלה במחיר נמוך מאשר מפיקים אחרים, כאשר המחיר בשוק כולו ממילא נמוך משמעותית מכפי שהיה מיד לאחר פלישתה לאוקראינה. הכנסותיה צנחו והיא חייבת לקצץ בתקציב, וייתכן שההשפעות מתחילות להיות מורגשות גם בשדה הקרב. הכנסותיה של רוסיה מייצוא נפט צנחו בחודש מרס ב-43% לעומת החודש המקביל אשתקד, למרות שהכמות עלתה. בחודש אפריל נרשמה התאוששות מסוימת, אך ההכנסות עדיין היו נמוכות ב-27% לעומת 2022. הכנסות הממשלה ממיסוי מגזר הנפט צנחו בקרוב לשני שלישים בהשוואה לשנה הקודמת. רוסיה משקיעה כעת בניסיון לבנות צי מיכליות ולהקים חברות ביטוח משלה, מה שלדברי פקידים במערב מלמד בבירור על הצלחת התקרה. כמה אנליסטים ספקנים בדבר מידת הצלחתה של התקרה, לפחות כאשר מדובר בהכנסות, בטענה שהנתונים אינם מהימנים. לדבריהם, נתונים אחרים – כגון דוחות מכס מהודו – מלמדים שרוסיה אולי מפזרת נתונים שליליים מטעים כדי להסתיר את הצלחתה לעקוף את התקרה. תקרת המחיר באה לעולם כתוספת לעיצומים הנרחבים על ייצוא הנפט הרוסי שהטילו ארה"ב, אירופה ומדינות אחרות על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה. בתחילת המלחמה עיצומים אלו הפכו לחרב פיפיות, בשל הזינוק במחירי הנפט והדלק בעולם – זינוק אשר העלה את הכנסותיה של מוסקבה למרות הירידה בהיקף הייצוא, ותרם לירידה החדה באחוזי התמיכה בנשיא ג'ו ביידן. סבב נוסף של עיצומים אירופיים על הנפט הרוסי אמור היה להיכנס לתוקפו בדצמבר שעבר, וכלכלנים אמריקנים הזהירו שהוא עלול לגרום שוב לזינוק במחירים. לכן החליט הממשל לנסות למנף את שליטתו של המערב בהובלה הימית של הנפט – כולל השינוע והמימון – ולכפות על רוסיה הכרעה קשה. על-פי התוכנית, רוסיה יכולה להמשיך לייצא נפט, אבל אם היא רוצה להשתמש בשירותים המערביים – עליה למכור אותו ב-60 דולר לחבית.

35-25 דולר מתחת למחיר השוק

אנליסטים רבים תהו האם זה יעבוד, מזכיר הטיימס. תקרה נמוכה מדי עלולה הייתה להוביל את רוסיה להקטין משמעותית את התפוקה – והמחירים היו מזנקים. תקרה גבוהה מדי לא הייתה פוגעת די הצורך בהכנסותיה. בפועל, שני התרחישים לא התממשו. רוסיה הודיעה לאחרונה על הפחתת-מה בתפוקה, אך בעיקרה זו נותרה כפי שהייתה ערב המלחמה. הנפט הרוסי נמכר כעת ב-35-25 דולר מתחת למחיר השוק. "רוסיה הימרה על קלף הנפט ולא ניצחה", כתב בפברואר מנכ"ל סוכנות האנרגיה הבינלאומית, פאתח בירול. "בהתחשב בכך שענף האנרגיה הוא עמוד השדרה של המשק הרוסי, אין זה פלא שבעיותיה בתחום זה גורמות בעיות רחבות יותר. הגרעון התקציבי שלה מרקיע שחקים, כאשר ההוצאות הצבאיות והסובסידיות לתושבים עולות בהרבה על ההכנסות מייצוא". אין חולק על כך שהעולם הצליח להימנע ממה שהדאיג ביותר את ממשל ביידן בקיץ שעבר: עוד זינוק במחירי הנפט. נהגי ארה"ב משלמים כיום 3.54 דולרים לגלון – דולר פחות מאשר אשתקד, והרחק מהסיוט של שבעה דולרים אותו חזו כמה מאנשי הממשל אם התקרה הייתה מובילה לעוד גל של עליות מחירים. מחירי הדלק הם מקור להקלה מבחינת ביידן, כאשר האינפלציה ממשיכה לפגוע בדימויו בעיני הבוחרים. מחירי הנפט בעולם חזרו לרמתם בשלהי 2021, לאחר הזינוק שרשמו מיד לאחר הפלישה בפברואר 2022. הירידה נובעת בחלקה מן ההאטה הכלכלית ברחבי העולם, והיא נמשכת למרות שכמה מפיקות מובילות ובראשן סעודיה צמצמו את התפוקה. ירידה זו תרמה את חלקה לפגיעה ברוסיה, אך היא אינה הסיפור במלואו: מחיר ה"אורל", המייצג את הנפט הרוסי, ירד בשיעור כפול ממחיר ה"ברנט", המייצג את כלל השוק.