מחיר הנפט הגולמי ברנט יכול לטעון בצדק שהוא הנתון הבודד החשוב ביותר בעולם. שני שלישים מ-100 מיליון החביות המופקות מדי יום נסחרות ברחבי העולם בהתאם למחיר זה, כך גם מיליוני חוזים עתידיים. הוא גם קובע את המחיר לגז טבעי נוזלי, וכאינדיקטור מרכזי למצבו הכלכלי של העולם הוא מעצב את מהלכיהם של מקבלי ההחלטות. אקונומיסט מזכיר, כי המחיר בן ארבעת העשורים מגיע משדה זעיר בים הצפוני, 190 ק"מ צפונית-מזרחית לאיים הצפוניים ביותר של סקוטלנד. פלא שעדיין יש לו כזו חשיבות - וזה גם מסוכן. היקף העסקות בו דרך חברת פלאטס, סוכנות לקביעת מחירים, הולך ויורד וכך קל יותר להטות את המחיר. לכן פלאטס הכניסה שינוי: מהחודש הנוכחי היא הוסיפה את מחירו של הנפט ממערב טקסס, שאיכותו זהה לזו של הברנט, לסל על פיו מחושב המחיר - הפעם הראשונה בה נכלל בו נפט מחוץ לים הצפוני. תוצאות המהלך יקבעו האם האמון בברנט יימשך וכיצד ימשיך לתפקד שוק הקומודיטיס הגדול בעולם. יש בסיס לחשש שהברנט כמות שהוא אינו מספיק. התפוקה מן השדה הגיעה לשיאה ב-1984; כיום יוצאים ממנו רק שניים-שלושה מטענים בחודש. בשנת 2002 נוספו אליו ארבעה שדות מהים הצפוני (שלושה נורבגיים ואחד בריטי) - מה שסיבך מאוד את עבודתן של הסוכנות לקביעת מחירים. כדי למנוע מניפולציות במחיר, השער נקבע על-פי הנמוך שבמחירי השדות בחלון זמן יומי בבורסת לונדון. אבל כל אחד מהם שונה במקצת מן הברנט המקורי, מה שמחייב התאמות כדי להבטיח תחרות הוגנת. תוספות אלו קנו זמן, אך לא הצליחו לפתור את הבעיה הבסיסית: התפוקה בים הצפוני יורדת בהתמדה. הנסיונות להשפיע על השוק התרבו - במיוחד בקיץ, כאשר עבודות תחזוקה מפחיתות את התפוקה. האפשרות שספקות לגבי המחיר יגרמו לסוחרים להכריז יום אחד שמיליוני חוזים הם חסרי ערך, הפכה למציאותית. היה צורך בשינוי כדי למנוע תוהו ובוהו. תיאורטית, ניתן היה לעבור למחיר על בסיס איזורי הפקה גדולים בהרבה - למשל במפרץ הפרסי או ברוסיה. אבל חלק משדות אלו נשלטים בידי קונה אחד או מוכר אחד; רבים מהם סובלים ממערכות מס פגומות, העדר שלטון חוק וחוסר יציבות פוליטי. אחת הדרכים להאריך את חייו של הברנט הייתה להוסיף לו את השדה הנורבגי Johan Sverdrup. אולם, הנפט בו דחוס מאוד והוספתו לסל הייתה מעניקה כוח רב מדי לחברת הקידוחים הממשלתית Equinor. גם התוספת של הנפט מטקסס אינה פשוטה, שכן יש להביא בחשבון את עלות השינוע שלו לנמל רוטרדם. אבל הרכבו זהה לשל הברנט והכמויות שלו המגיעות לאירופה עלו לאחרונה, כך שהוא משקף היטב את הביקוש לנפט באיחוד האירופי. מאחר שמחירי הברנט נקבעים לפי אספקה של 30 יום קדימה, הוספת הנפט מטקסס החלה כבר בחודש שעבר ונראה שהשוק מקבל אותה היטב. עם זאת, נותרו סכנות. אחת מהן היא שהנפט מטקסס ישתלט על המחיר. בחודש אפריל הגיעו לאירופה 1.1 מיליון חביות שלו - יותר מאשר כל יתר מרכיבי הסל יחדיו. עם זאת, נכון לעכשיו השפעתו אינה מכרעת. דאגה אחרת היא שמא השינוי יעצים את כוחם של עושי שוק כמו גלנקור ו-Trafigura המטפלים כחלק ניכר של המשלוחים מטקסס ושאולי יהיו היחידים שיוכלו לעקוב אחרי האופן בו נקבע מחיר הברנט. אולם, נסיון העבר מלמד שניתן להתגבר על חסמי הכניסה לקביעת שער הברנט, והשער החדש כבר מושך שחקנים חדשים - כך שלא יהיה קל לגורם אחד להפוך לדומיננטי. הסכנה הגדולה ביותר יכולה להיות מסוג שונה, צופה אקונומיסט. בעבר השינויים בברנט באו מתוך הענף, בעוד שהפעם כאמור היוזמה היא של סוכנות המחירים פלאטס, המבקשת להקדים תרופה משלה למכה אפשרית. לאחר שנוצר תקדים שכזה, הגורמים בענף חוששים מפני התעסקויות אין-סופיות אשר יעלו שאלות מיותרות לגבי תקפותו של הברנט - בדיוק מה שסוכנויות המחירים רוצות למנוע.