ייתכן שהיו מי שנזכרו במשבר הטילים בקובה ב-1962, כאשר וול סטריט ז'ורנל דיווח לפני שבועיים שסין חתמה על הסכם סודי להקמת תחנת האזנה באי. מחוקקים משתי המפלגות דרשו מממשל ביידן לנקוט בפעולה ולמנוע את מימוש ההסכם. אבל למרות הפרסום, שר החוץ אנתוני בלינקן מגיע היום (18.6.23) לביקורו הראשון בסין. למעשה, מעיר אקונומיסט, פעילות הביון הסינית בקובה ממש אינה חדשה; דיווחים עליה פורסמו כבר ב-2011, ודניס וילדר – לשעבר אנליסט של סין ב-CIA וכיום פרופסור באוניברסיטת ג'ורג'טאון - אומר ששמע על כך עוד בסיום המלחמה הקרה. לדבריו, קרוב לוודאי שסין משתמשת במתקן בקובה לאיסוף מידע על מערכת הלווינים האמריקנית, וכעת מדובר בשדרוג שלו בדמות התקנת ציוד גדול יותר וחזק יותר. מטריד ככל שהדבר מבחינתה של ארה"ב, אין לה הרבה אפשרויות תגובה. מתקנים כאלו אינם מפרים את החוק הבינלאומי, וארה"ב מפעילה רבים כאלה ברחבי העולם – כולל ביפן, קוריאה הדרומית, אוסטרליה וטייוואן לצורך איסוף מידע על סין. ארה"ב לא תסלים את היחסים עם סין בגלל קובה, בעוד סין משתמשת במחלוקת כדי לטעון שארה"ב צבועה משום שכאמור היא עצמה מרגלת בגדול ברחבי העולם. למרות חילופי העקיצות, שני הצדדים אישרו שביקורו של בלינקן יתקיים כמתוכנן. ולמרות שבוושינגטון לא מצפים לפריצות דרך בנושאים הרבים שעל סדר היום, כולל אוקראינה וטייוואן, האמריקנים מקווים שהביקור יסייע ליצור קווי תקשורת טובים יותר. "תחרות אינטנסיבית מצריכה דיפלומטיה אינטנסיבית", אומר פקיד בממשל. שיפור שכזה יפיק אנחת רווחה במדינות רבות, במיוחד באסיה. הללו חששו שהמתח בין ארה"ב לסין יצא מכלל שליטה בחודש פברואר, לאחר שארה"ב הפילה בלון ריגול סיני שריחף במשך ימים בשמי המדינה והתקרית גרמה לביטול ביקורו של בלינקן. בשל כך נבלמו המאמצים לייצב את היחסים, בהם החלו ג'ו ביידן ושי ג'ינפינג כאשר נפגשו באינדונזיה בנובמבר שעבר. אבל בשבועות האחרונים התקיימו מגעים בדרג בכיר, אשר סללו את הדרך לביקורו של בלינקן. אקונומיסט מסביר, כי חידוש הקשר בין בכירי שתי המדינות חשוב, משום שהוא מאפשר לכל הפחות לשתי המדינות להציג במישרין את עמדותיהן בשיחות פרטיות ולא בוויכוחים פומביים לוהטים. הם גם יכולים להוביל להתקדמות בכמה נושאים טכניים וכלכליים, אשר יסללו את הדרך להשתתפותו הצפויה של שי במפגש הפורום לשיתוף פעולה אסיאתי-פסיפי בסן פרנציסקו בנובמבר הקרוב. בעקבותיו של בלינקן גם עשויים להגיע לבייג'ינג מי שסין יותר מעוניינת לארח, כמו שרת האוצר, ג'נט ילן, ושגריר האקלים, ג'ון קרי. עם זאת, המחלוקת סביב קובה היא תזכורת למתחים האסטרטגיים הקשים בין שתי המדינות, אשר לא ייפתרו בקלות. הם באו לידי ביטוי גם כאשר שר ההגנה הסיני, לי שאנגפו, סירב להיפגש עם עמיתו לויד אוסטין בוועידת ביטחון בסינגפור בתחילת החודש. לי דרש שארה"ב ובעלות בריתה יפסיקו את פעולות הביון לידי חופי ארצו, בעוד אוסטין התריע מפני סכנת תקריות באזור בין הסינים לבין ספינות ומטוסים של ארה"ב ובעלות בריתה. התקרית הקובנית גם "מתיישבת" על אקלים פוליטי בשתי המדינות, המקשה על מנהיגיהן להתפשר בנושאים מהותיים כלשהם. מרחב התמרון שלהם עשוי להצטמצם עוד יותר בחודשים הקרובים, עם הבחירות לנשיאות בטייוואן והמרוץ לבית הלבן בארה"ב. רמת העוינות לסין בשני צידי הקונגרס גדלה משמעותית בתגובה לדיווחים על המתרחש בקובה – עם דרישות לפעולה תקיפה בנוסח ג'ון קנדי לפני 61 שנים.