העשור השני של המאה ה-21 היה עשיר בטכנולוגיה מדהימה – טאבלטים, סלולרים בדור הרביעי, בינה מלאכותית – אך למרבה ההפתעה הייתה להם השפעה מועטה על הכלכלה. באותו עשור התפוקה במדינות העשירות עלתה ב-1% בלבד, וכתוצאה מכך השכר הממוצע לא עלה. חברות יזמיות אימצו טכנולוגיות חדשות, אבל רבות אחרות לא עשו זאת והיעילות שלהן לא עלתה. הדבר לימד, מסביר אקונומיסט, כי קסמים טכנולוגיים ושיפור ברמת החיים לא תמיד הולכים יד ביד. לטענת תומכיה של הבינה המלאכותית היצירתית, היא תהיה שונה. שום טכנולוגיה לא תפסה את דמיון הציבור בצורה כזאת מאז המצאת האינטרנט. זוהי טכנולוגיה ידידותית למשתמש: ChapGPT, המפורסמת שבהן, צברה מיליוני משתמשים בתוך ימים מאז השקתה. קל לראות כיצד היא תשפר את כל סוגי המשימות בכל סוגי החברות, החל מאבחון מחלות וכלה בכתיבת תוכנות. כמה חברות כבר משלבות בינה מלאכותית בפעילותן. חברות טכנולוגיה השקיעו סכומים משמעותיים בה ומגייסות אלפי עובדים. כך גם כמה חברות פיזיות. תרופה שהתגלתה ועוצבה בידי בינה מלאכותית מצויה בניסויים קליניים בסין. דומינו'ס פיצה יכולה להשתמש בה כדי לשפר את המשלוחים. מאז תחילת השנה, השער החציוני בניו-יורק של חברות המאמצות את הבינה המלאכותית בהיקף הנרחב ביותר עלה ב-11% לעומת אפס של החברות האחרות. הפוטנציאל עצום. אך כדי שבינה מלאכותית באמת תחלחל למשק, עליה להותיר את חותמה מעבר לחברות המובנות מאליהן – וזה יקח זמן, קובע אקונומיסט. למרות שכמה חברות החלו להשתמש באינטרנט בתחילת שנות ה-1990, רק בשלהי העשור הראשון של המאה הנוכחית היו אתרים לשני שלישים מן החברות בארה"ב. בדומה לכך, ל-70 מבין 500 חברות מדד סטנדרד אנד פור עדיין אין עניין בבינה מלאכותית. סקר מצא, כי שליש מן העסקים הקטנים לא מתכוונים להשתמש בה בשנה הקרובה. יש אפילו סימנים לכך שהשימוש ב-ChapGPT נמצא בירידה; ייתכן שאנשים ניסו אותו והחליטו בשלילה. האם הבינה המלאכותית תגשים את ההבטחה? ארגונים כמו OECD מציעים לחברות דרכים רבות להשתפר, החל מהכשרת העובדים וכלה במדיניות התחרות, אך אלו יעדים שקשה להשיג. אם הבינה המלאכותית תהיה זולה יותר וקלה יותר לשימוש, ניתן יהיה לאמץ אותה מהר יותר. בפועל, צופה אקונומיסט, רוב החברות יאמצו אותה כברירת מחדל, שכן היא תוטמע בתוכנות ובשירותים בהם הן כבר משתמשות. גם לטכנולוגיות החזקות ביותר לוקח זמן להשפיע, משום שחברות נוטות להשתמש בתוכנות ושירותים שעל המדף, חלקם בני שנים ואף עשרות שנים. החלפת מערכות מיושנות עלולה להיות יקרה, מסובכת וכואבת. יתרה מזאת: בענפים המנוהלים או המפוקחים בידי הממשלה – כמו בריאות, חינוך ובנייה – המנהלים והאיגודים המקצועיים נוטים להתנגד להטמעת טכנולוגיות חדשות, מחשש שהדבר יוביל לאובדן משרות. בבוא הזמן, הבינה המלאכותית בהחלט עשויה לשנות את דרך החיים והעבודה. אבל הדרך ליישום נרחב ולזינוק בתפוקה תהיה ארוכה.