הזיכרון הכללי של נשיאות דונלד טראמפ הוא של כאוס וכעס, אשר הסתיימה במחזה המביש של הסתערות תומכיו על הקפיטול. מאז התדרדר טראמפ ממשפט הדחה בסנאט לשני כתבי אישום פליליים ואולי עוד כמה בדרך. הנשיא לשעבר נראה אובססיבי ברצונו להפוך את הפסדו ב-2020, כותב אקונומיסט. טראמפ צפוי לזכות במועמדות הרפובליקנים לנשיאות ב-2024. ניצחון שלו בבחירות עלול לגרום לעוד יותר תוהו ובוהו – והפעם בלי המבוגרים האחראיים שבלמו אותו חלקית בפעם הקודמת. בפועל, מדווח אקונומיסט, קבוצת מקצוענים מהפופוליסטים תומכי טראמפ מכשירים את הקרקע לכך שהקדנציה השנייה תהיה ממושמעת וממוקדת בעשייה. מסמכי מדיניות בני אלפי עמודים המסתובבים בחוגים רפובליקניים מציבים יעדים שהפכו למקובלים: סיום החומה בגבול מקסיקו, הפיכת הטבות מס בלתי מתוקצבות לקבועות, הטלת מכסים על ידידים ויריבים כאחד, הפסקת האזרחות האוטומטית לכל מי שנולד בארה"ב, ספקנות כלפי נאט"ו, קיצוץ בצעדים למאבק בשינויי האקלים. לצד הצעות אלו, יש משהו שמטרתו לחולל מהפכה במבנה הממשל עצמו. הרפובליקנים של טראמפ מאמינים, שיוכלו לממש את יעדיהם רק אם יפזרו תחילה את ה"דיפ סטייט" בכך שיתאפשר להם לפטר 50,000 עובדי מדינה מקצועיים. במקביל, הם יוצרים "לינקדין שמרני" של מועמדים נאמנים לטראמפ מעבר לכל ספק. מתיחת ביקורת על 6 בינואר היא סיבה מספקת לפסילה מן הרשימה. ולא מדובר בקונספירציה עלומה; הכל נעשה בגלוי. תומכי טראמפ יטענו שרפורמה בשירות הציבורי תקדם את הדמוקרטיה, בכך שתמנע מפקידים בלתי נבחרים לתקוע את התוכניות של הנשיא הנבחר. אקונומיסט סבור אחרת. סילוק העובדים המקצועיים יבוא במקביל להתרחבות תפקידו של הממשל במשק וכאשר פקידות מוכשרת חשובה מאי פעם. ניהול מדינה מודרנית מחייב מומחיות במינהל, כלכלה, יחסי חוץ ומדע. אם עובדים לא יוכלו לאתגר את הפוליטיקאים מחשש שיפוטרו, המדיניות תירקב מבפנים. בנוסף לכך, הרפובליקנים לא אמורים לשאוף לכך שנשיא דמוקרטי יהיה בעל כוחות בלתי מוגבלים. אחת הסיבות ליצירתה של הפקידות המקצועית במאה ה-19 הייתה הצורך לאפשר מעבר חלק בין ממשלים. ברמה הנקודתית, שינוי שכזה יתן לנשיא שליטה ישירה על משרד המשפטים ויחסל את העיקרון של עצמאות רשויות האכיפה – וכל האמריקנים צריכים להיות מודאגים מכך. לאחר שנתקל בהתנגדות מצד שרי המשפטים הקודמים שלו, הקריטריון המרכזי שלו בפעם הבאה יהיה חוסר עמוד שדרה: נכונות לסגור תיקים נגד הנשיא ובני בריתו ולפתוח תיקים נגד הרשימה הארוכה של יריביו האמיתיים והמדומיינים. הנקמנות שלו על בחירות 2020 תוביל אותו. אם הרפובליקנים יזכו בשני בתי הקונגרס, ייתכן שאיש ברשות המחוקקת וברשות המבצעת לא יוכל לבלום את טראמפ. רוב אלו שיהיו בעמדות הנהגה כבר טענו ברבים שמתקפת 6 בינואר הייתה לגיטימית. בתי המשפט הפדרליים יהיו אחד הגופים העצמאיים והמקצועיים הבודדים שייוותרו במערכת האמריקנית, וסביר להניח שימצאו את עצמם תחת מתקפה מתמדת. אם תוכניות אלו ימומשו, ארה"ב תלך בעקבותיהן של הונגריה ופולין בדרך לדמוקרטיה בלתי ליברלית. נכון, לארה"ב יש יותר מנגנוני הגנה נגד התדרדרות שכזאת – כולל מאות שנים של היסטוריה דמוקרטית ותקשורת נשכנית וביזורית. אולם, הגנות אלו חלשות מאשר בעבר. יתרה מזאת: מצבם של אמריקנים רבים יורע בשל הפגיעה באמון במוסדות ובשלטון החוק. יש המנסים להתנחם בכך שטראמפ לא ינצח בבחירות המקדימות או שיפסיד בבחירות הכלליות. אולי הסנאט לא יאשר את מועמדיו או שדעת הקהל תפגע בתוכניות של תומכיו. זוהי שאננות חסרת אחריות, מזהיר אקונומיסט. טראמפ הוא המועמד המוביל לזכות במועמדות במדינה בה הבחירות מוכרעות בכמה רבבות קולות. אם ינצח, צבא של מומחי הרס יהיה מוכן לפעולה ונשיא-קיסר יצוץ מתוך ההריסות.