מאז החלה המלחמה באוקראינה, אפריקה מצאה את עצמה תקועה באמצע. 17 מבין 54 מדינות היבשת נמנעו בעצרת האו"ם בהצבעת הגינוי לרוסיה בימים הראשונים למלחמה ועוד שמונה נעדרו ממנה. המערב ניסה לגייס אותן לצידו, לא תמיד בצורה מעודנת. אבל אם ולדימיר פוטין חשב שיוכל לנצל זאת לטובתו, הוא טעה: אתמול (27.7.23) הוא אירח פסגה אפריקנית בסנט פטרסבורג עם 16 ראשי מדינות בלבד, לעומת 43 בפסגה הקודמת ב-2019, ולמרות מאמץ רב שהשקיע שר החוץ, סרגיי לברוב, בביקוריו ביבשת ב-18 החודשים האחרונים. המחשבה שאפריקה כולה נוטה לעבר רוסיה היא שגויה בעליל, מציין וושינגטון פוסט. רוסיה אומנם מילאה תפקיד משמעותי ולעיתים הרסני – באמצעות כוח וגנר – בסודן, הרפובליקה המרכז-אפריקנית, מאלי ועוד, ויש לה יחסים ידידותיים עם מצרים ודרום אפריקה. אבל בחמש החלטות הגינוי לרוסיה בעצרת האו"ם, רק אריתריאה ומאלי התנגדו מדי פעם; רוב האפריקניות נמנעו ו-19 מהן תמכו בפעם האחרונה. אין דרך קלה לתמצת את עמדתה של אפריקה לגבי המלחמה. מתגוררים בה 1.3 מיליארד בני אדם ולכל מדינה יש פוליטיקה משלה, וההחלטה לגבי המדיניות כלפי המלחמה תלויה בגורמים מקומיים משתנים. היסטורית, רוב מדינות היבשת הן בלתי מזדהות ואינן ממהרות לנטוש עמדה זו גם כיום. בחלקים רבים של היבשת שוררת חשדנות כלפי המערב, בין היתר בשל העמדתם לדין של מנהיגים אפריקניים לדין בהאג והטלת עיצומים אמריקניים על אחרים. מדינות אפריקה התלוננו על נסיונות פטרוניים, כלשונן, של מדינות המערב לגרור אותם לזירה האוקראינית – אבל הן חלק ממנה, ירצו או לא ירצו, טוען הפוסט. כאשר בית הדין בהאג הוציא צו מעצר נגד פוטין, נוצרה בעיה מבחינת דרום אפריקה המארחת בחודש הבא את פסגת BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה) – האם לעצור אותו; הבעיה נפתרה כאשר פרטוריה הודיעה שפוטין לא יגיע לאירוע. במקביל חידשה רוסיה את הסגר על ייצוא תבואה אוקראינית דרך הים השחור. מבחינת מדינות קרן אפריקה, התלויות בתבואה זו, מדובר בעוד מכה לאחר בצורות קשות וזינוק במחירי המזון. ההשלכות של העיצומים על רוסיה מורגשות ברחבי היבשת, ומדינות כמו מצרים ודרום אפריקה פנו לארה"ב כדי לבדוק האם תסכים למכור להן נשק במקומה של מוסקבה. רוסיה ניסתה ליצור רגשות אנטי-מערביים בהתבסס על העבר הקולוניאלי – הן בשל הרגישות האפריקנית הברורה והן משום שרוסיה מאשימה שהמערב נוהג כלפיה כיום באותה צורה. אבל מדובר במסך עשן, מעיר הפוסט, לנוכח הקולוניאליזם של רוסיה עצמה באוקראינה והפעילות שלה (דרך וגנר) במדינות אפריקה. כאשר מנהיגים אפריקנים ביקרו בחודש שעבר בקייב, קידמה את פניהם מתקפת טילים רוסית. לצד זאת, לוושינגטון ובעלות בריתה יש יחסים מורכבים משלהן עם מדינות אפריקה. לאורך שנים הן שמו לב ליבשת רק כאשר הזדקקו לה. דוח של הפרלמנט הבריטי שפורסם השבוע מצא, כי הממשלה עצמה את עיניה ואפשרה לקבוצת וגנר להפגין את שריריה באפריקה. ההשקעות המערביות באפריקה קשורות בעיקר ליריבויות הבין-מעצמתיות – תחילה עם רוסיה וכיום עם סין. עד שהמערב יציג טיעון משכנע בזכות עצמו, מדינות אפריקה לא ימהרו לקפוץ לחיקו – אבל אין זה אומר שהן מצויות בכיסו של פוטין.