הפוסט מציין, כי תוכניתו של מדואוז לדבר בשקט עם התובעים בלא להסכים להסדר רשמי, איננה פרי המצאתו. זה מה שעושים נחקרים רבים הניצבים בפני חשדות פליליים חמורים. אך במקרה הנוכחי, הסיכונים גבוהים במיוחד – הן למדואוז והן לטראמפ. מדואוז מסר לחוקרים את המידע כאשר סבר שהחוק מחייב אותו לעשות זאת, אך השתמש בחוק כדי להדוף אותם כאשר חשב שבקשותיהם בלתי ראויות או מסכנות אותו. הוא פעל כך במשך קרוב לשנתיים, מאז שהסכים למסור מסמכים לוועדת 6 בינואר של בית הנבחרים אך לא להעיד. בין היתר, מדואוז העביר לוועדה מסרונים נפיצים מהתקופה שקדמה ל-6 בינואר – החל מקשרים עם פוקס ניוז וכלה בג'יני תומס, רעייתו של שופט העליון קלרנס תומס ותומכת קולנית בשקר הבחירות של טראמפ. המסרונים הביכו הן את טראמפ והן את מדואוז, אך פרקליטו אמר שגם לשיטתו הם אינם חוסים תחת החיסיון הנשיאותי. המסרונים היו מקור רב-ערך לוועדה ובתחילת דרכה סיפקו לה מפת דרכים של הפעילים והפעולות. לעומת זאת, כאמור, מדואוז סירב להעיד בפני הוועדה. תחילה הוא טען שאין לה סמכות לזמן אותו, וגם אם כן – הוא ישמור על שתיקה בשל החיסיון הנשיאותי. השיחות התפוצצות כאשר הוועדה הוציאה צו לקבל את רשומות הטלפון שלו, בלא להודיע לו מראש. אבל הייתה עוד סיבה: פרקליטו, ג'ורג' טרוויליגר, סבר שהוא יוזמן להעיד בחקירה הפדרלית, ולא רצה שתהיה גרסה קודמת שלו במה שלדעתו היה חקירה ממניעים פוליטיים. מליאת בית הנבחרים המליצה להעמיד לדין את מדואוז על בזיון הבית, אך משרד המשפטים סירב "בשל העובדות והנסיבות". מדואוז נקט באותה גישה כאשר זומן בתחילת השנה בידי חבר המושבעים הגדול בוושינגטון, שחקר את הנסיונות להטות את הבחירות. טראמפ טען בתוקף, כי החיסיון הנשיאותי אוסר על עוזריו לשעבר להעיד. בהופעתו הראשונה בפני חבר המושבעים השיב מדואוז בצורה חלקית בלבד, באומרו שהחיסיון מגן על השיחות בין הנשיא לבין אנשי ממשלו. אולם, הוא החל לשתף פעולה לאחר שהתביעה ביקשה מנשיאת בית המשפט הפדרלי דאז, בריל האוול, לפסוק בשאלת החיסיון כדי שניתן להאשימו בביזיון. בנקודה זו הגיע מדואוז למסקנה, שהחקירה מנוהלת בתום לב ובמאמץ אמיתי לאסוף ולנתח את העובדות. מתוך אמון בתהליך, הוא ביקש למצב את עצמו כעד ניטראלי. בדרך כלל, מי שמנהלים שיחות כאלו עם התביעה מקבלים חסינות מוגבלת, המונעת שימוש בעדויותיהם נגדם – אך ניתן להשתמש בהן נגד אחרים. במקרה הזה, האוול הוציאה את הצו המבוקש, מדואוז חזר לחבר המושבעים הגדול ומסר עדות מלאה. הפוסט מציין, שכתב האישום הפדרלי מתאר בצורה מעורבת את חלקו של מדואוז באירועים. מצד אחד נטען, שהוא היה בין מתניעי תוכנית האלקטורים המזויפים. מצד שני נאמר כי הוא אמר לטראמפ שאין יסוד לערער על תוצאות הבחירות בג'ורג'יה וב-6 בינואר לחץ עליו לקרוא לפורעים לסגת מהקפיטול.

לעומת שיתוף הפעולה שלו בוושינגטון, מדואוז ניהל מאבק עיקש נגד זימונו לעדות בג'ורג'יה, וכאשר הופיע בסופו של דבר בפני חבר המושבעים הגדול – השתמש בזכות השתיקה כדי שלא להפליל את עצמו. כתב האישום שהוגש בשבוע שעבר מייחס לו אשמה ניכרת. הוא מתואר בו כמי שפעל מרצונו במטרה להטות את התוצאות במדינה זו, כולל בפגישות עם פקידים בכירים בה, בהשגת מספרי טלפון עבור טראמפ ובייזום של תזכירים שהציעו כיצד להשאיר בשלטון את טראמפ. מדואוז ביקש להעביר את הדיון בעניינו לבית המשפט הפדרלי – איתות לכך שהוא חש יותר בנוח בזירה הפדרלית. טרוויליגר גם הודיע לבית המשפט, כי בכוונתו לטעון שיש למרשו חסינות מפני תביעה מדינתית על פעולותיו בממשל הפדרלי. ובינתיים ממשיך מדואוז להיות אדם רב-השפעה בחוגים שמרניים בוושינגטון. הוא שותף בכיר ב-Conservative Partnership Institute ומקבל 560,000 דולר לשנה. ביולי 2021, זמן קצר לאחר הקמת ועדת 6 בינואר, קיבל המכון תרומה של מיליון דולר מ-Save America - גוף פוליטי מרכזי הפועל עם טראמפ.