בייג'ינג רואה בכל מקום כוחות המבקשים להחליש אותה: בחברות רב-לאומיות, ברשתות החברתיות, בקרב סטודנטים תמימים. והיא רוצה שגם אזרחיה יראו אותם. האוניברסיטאות דורשות ללמוד כיצד להגן על סודות המדינה, אפילו בחוג לווטרינריה. גן ילדים בעיר טיאנג'ין ארגן הדרכה לצוות כיצד "להבין ולהשתמש" בחוק למניעת ריגול.
המשרד לביטחון לאומי, הפועל לרוב בצללים באמצעות המשטרה החשאית ושירותי הביון, פתח לראשונה חשבון ברשתות החברתיות, כחלק מן המאמץ להגביר את מעורבות הציבור. הפוסט הראשון שלו: קריאה להתגייסות אזרחית כוללת נגד ריגול. "השתתפות ההמונים חייבת להיות הנורמה", נאמר בו – מדווח ניו-יורק טיימס.
המפלגה הקומוניסטית מגייסת את האדם שברחוב להגנה מפני האיומים על המדינה, בקמפיין המטשטש את הגבול שבין זהירות לפראנויה. המשק המקומי ניצב בפני ההאטה החמורה ביותר מזה שנים, אך הנשיא שי ג'ינפינג ממוקד בעיקר בביטחון המדינה ובמניעת הסכנות לשליטתה של המפלגה. תחושת החירום מתחזקת מן העובדה שבייג'ינג מתמודדת עם כמה מהאתגרים הקשים ביותר בעשור של שי, בנוסף למצב הכלכלי: מתח גובר ביחסים עם המערב וחילופי אישים פתאומיים בצמרת העשויים לרמז לחששות של שי מפני יציבות שלטונו.
בחודש יולי שכתבה סין את החוק נגד ריגול, כדי להרחיב את תחולתו הרחבה ממילא לפעולות נוספות שייחשבו לריגול. היא מציעה פרסים של עשרות אלפי דולרים למי שידווחו על מרגלים. עם זאת, לא ברור מה המשמעות בשטח של הדרישה לזהירות-יתר. בחודש שעבר הודיעו הרשויות על תפיסת ארבעה מרגלים, אך לפחות אחד מן המקרים הוא למעשה משנת 2019.
"המאמץ משקף את אתגרי הלגיטימיות והמשבר העמוקים בפניהם ניצב המשטר", אומר פרופ' צ'ן ג'יאן מאוניברסיטת ניו-יורק. מה שמתרחש כעת בסין מזכיר לו את מהלכיו של מאו צה-טונג שנועדו להדק את שליטתו, ובראשם "מהפכת התרבות" – עשור של כאוס ושפיכות דמים, בו נדרשו הסינים לדווח על מוריהם, שכניהם ואפילו קרוביהם כ"קונטרה-מהפכניים". זה לא יקרה בקלות כעת, לנוכח המודרניזציה שעברה סין, מציין ג'יאן.