ולדימיר פוטין מעולם לא ציפה למצוא את עצמו במלחמה בת 18 חודשים באוקראינה. לקראת החורף הקרוב, הוא מחפש דרכים לסיים את המלחמה בתנאים שלו. אין ביכולתו להזרים עוד ועוד כוחות ונשק לחזית; משאביו מוגבלים. במקום זאת, פוטין ירצה להכאיב עוד יותר לעורף האוקראיני, ומאחר שגישתו תהיה יותר ויותר ברוטלית וסדיסטית – קייב ובעלות בריתה צריכות להיות מוכנות. אפשר להרחיב את המגרש ולהגביר את הלחץ על פוטין – טוען דניאל בר ממכון קרנגי ולשעבר דיפלומט בכיר במאמר ב-Foreign Affairs. לאורך כמעט מחצית היובל של שלטונו, הזמן שיחק לטובתו של פוטין. הוא ניצל אותו להביס את יריביו ולבסס את שלטונו הסמכותני, לעצב את התפיסות והתעמולה של הרוסים וליצור מערכת מושחתת של מקורבים. בתחילת המלחמה באוקראינה נראה היה שכך יקרה שוב: אם לא ישיג ניצחון מהיר כמצופה, הוא יכתוש את האויב בשדה הקרב ככל שיידרש ויחכה שהמערב יאבד את נחישותו והאוקראינים את כוחם ותקוותם. זה לא קרה. המערב נחוש כשהיה. בברית עם סין, רוסיה היא השותף הזוטר שאינו יכול להציג דרישות. נסיון המרד של כוח וגנר חשף סדקים בשלטונו שלא נראו קודם לכן. המלחמה מגיעה לרוסיה עצמה, פוטין מבודד יותר ויותר בתוך המערכת שלו והוא מזדקן. המסקנה המתבקשת מהקיפאון בשדה הקרב הוא שהמערב צריך להמשיך לסייע לאוקראינה. אבל גם ייתכן שפוטין יהיה להוט עוד יותר לסיים את המלחמה בתנאים שלו; הזמן שוב אינו לטובתו. הוא יכול להמר על נצחונו של דונלד טראמפ בנובמבר 2024, אבל במקרה הטוב הסיכוי לכך הוא רק 50%, והוא יצטרף לשפר את מצבו בשטח לקראת מו"מ עתידי. למרבה הצער, מדגיש בר, זה אומר שהחודשים הבאים יהיו עגומים במיוחד. פוטין לא ישלים עם לוחמת החפירות הנוכחית ויהיה מוכן לעשות הרבה יותר מן המעשים האיומים שכבר עשה. הוא יבצע עוד יותר פשעי מלחמה (כולל תקיפות מיניות וחטיפות), הוא ירחיב את ההתקפות על תשתיות אזרחיות (כולל בתי חולים ובתי ספר), הוא יעמיק את יעדי רצח העם של המלחמה – הכל בתקווה לחתור תחת האחדות האוקראינית.

מסר ברור: נתקיף תשתיות

ארה"ב ובעלות בריתה של אוקראינה צריכות להיות מוכנות לעודד את רוחה ולהגביר את תקתוק השעון בראשו של פוטין. מובן שצריך להמשיך את הסיוע הצבאי, אך עליהן גם להחליש את פוטין ולהפגין את יכולתן, סבור בר, המציג מספר דרכים אפשריות. על המערב לספק לאוקראינה מודיעין ויכולות שיאפשרו לה לתקוף בעומק רוסיה יעדים חיוניים מבחינת החזית ומתקפות האוויר. התקפות כטב"מים ופעולות חבלה על בסיסים צבאיים ומפעלי ציוד צריכות להיות תדירות יותר, כדי להחליש את מאמץ המלחמה הרוסי ולהביא את המלחמה לביתם של יותר רוסים. על המערב גם להעביר לפוטין מסר ברור מה יקרה אם יתקוף תשתיות חיוניות כמו גז, חשמל ומים: לא זו בלבד שהוא יספק לאוקראינה טילי ATACMS, אלא גם יסיר את המגבלות על השימוש בהם לתקיפות בתוך רוסיה. ארה"ב העבירה לרוסיה מסרים על פעולותיה למניעת הסלמה והוכיחה את יכולתה לעשות זאת. כעת עליה להשתמש במוניטין שיצרה לעצמה כדי להבהיר שתסיר מגבלות אלו ותאפשר לאוקראינה לגמול לרוסיה על מתקפות נגד מתקני תשתית. בר מעלה הצעות גם מחוץ לשדה הקרב. ארה"ב ובעלות בריתה צריכות להתחיל לממש את יתרות המט"ח הרוסיות שהקפיאו, בסך 300 מיליארד דולר. הדבר לא נעשה עד כה, מחשש ליצירת תקדים מסוכן ומחשש לפגיעה בבנקים המרכזיים ובמערכת הפיננסית העולמית. אבל הגיע הזמן להתגבר על המגבלות המשפטיות, תוך צמצום מירבי של התקדים, ולהתחיל לממן את שיקומה של אוקראינה בכסף הרוסי בקצב של 20 מיליארד דולר בחודש. שלושת הצעדים הללו – מתקפות בעומק השטח הרוסי, התקפות גמול על יעדים אזרחיים והעברת כסף רוסי לאוקראינה – יגביר את אמונם של האוקראינים ביכולתם. פעולות בעומק השטח הרוסי גם יסייעו לאזן את יחסי הכוחות בין הצדדים ויזכיר לאוקראינים שביכולתם לפגוע בפוטין וצבאו. ותחילת השיקום בכספה של מוסקבה יוכיח שבעלות בריתה של קייב צופות עתיד מלא תקווה לה ולעמה. והחשוב ביותר: מחויבות שכזאת להגנתה של אוקראינה יאיץ את מהלכו של השעון שכאשר פועל נגד פוטין.