החגיגה לא יכלה להימשך לנצח. לאחר שהגיעה בחודשים האחרונים לשיא – למרות העיצומים המערביים, הירידה המתמדת בתפוקה וסיכוני השיט בים השחור – ייצוא הנפט הרוסי ירד באוגוסט ל-3 מיליון חביות ביום, 800,000 פחות מאשר הממוצע באפריל-מאי ומתחת לרמות שלפני המלחמה באוקראינה. השבוע רוסיה אף קיצצה את הייצוא ב-300,000 חביות נוספות עד סוף השנה.
הצטמקות סחר הנפט מונעת מן הקרמלין את הכספים הדרושים למימון המלחמה, מזכיר אקונומיסט. הכנסותיו מהייצוא הסתכמו באוגוסט ב-8 מיליארד דולר, לעומת 10 מיליארד ביולי ו-13 מיליארד באוגוסט אשתקד. הרובל, אשר זמן רב היה סמל ליכולת העמידה הרוסית, התרסק ל-100 לדולר, שערו הנמוך ביותר מאז הפלישה. רוסיה זקוקה בדחיפות לכסף ומשתמשת בשלוש שיטות כדי להשיג אותו.
הראשונה היא לנסות להשיג מחיר גבוה יותר תמורת כמות נמוכה יותר, אך היא נתקלת בקשיים. מחירו הממוצע של הנפט הרוסי בינואר-אוגוסט היה 59 דולר לחבית לעומת 83 דולר אשתקד. במידה רבה הדבר נובע מהירידה במחיר הנפט העולמי, מ-101 דולר ל-81 דולר. אבל העיצומים המערביים מאפשרים ללקוחותיה של רוסיה, ובראשם סין והודו, לדרוש ולקבל הנחות. כך גם מחיר הגג של 60 דולר לחבית שקבע G7 כתנאי לייצוא הרוסי.
עם זאת, לאחרונה שיטה זו רשמה הצלחה מסוימת. מדיניות הריבית האמריקנית וקיצוצי התפוקה ברוסיה ובסעודיה סייעו להעלות את המחיר העולמי, שהגיע השבוע ל-90 דולר – לראשונה ב-2023. העלייה מיטיבה עם רוסיה, אשר בנתה צי "אפור" של מיכליות וביטוח ממלכתי לצורך הייצוא במחיר הגג. היא מייצאת פחות דרך הים השחור ויותר דרך הים הבלטי והנמלים במזרח הרחוק, שם קשה יותר לעקוב אחרי הפרת העיצומים.
מאז אמצע אוגוסט, הנפט הרוסי נסחר ביותר מ-70 דולר לחבית. המערב אינו צפוי להדק את הפיקוח על מחיר הגג: הוא רוצה שהנפט הרוסי ימשיך לזרום, כדי למנוע מחסור בסתיו הקרוב אם המשק העולמי יתאושש. לכן, הרווחים מייצוא הנפט נראים מובטחים, אם כי יהיה קשה לקצץ את ההנחות.
הדרך השנייה היא למכור יותר נפט מזוקק. כדי לעשות זאת, עליה להגדיל ב-10% את תפוקת בתי הזיקוק שלה. היא כבר דחתה לשנה הבאה את רוב עבודות התחזוקה שתכננה לשנה הנוכחית. היא ממקסמת את זיקוק הדיזל, מוצר רווחי מאוד. בחודש אוגוסט ייצאה רוסיה יותר תזקיקים מאשר בכל חודש מקביל בחמש השנים האחרונות.
הדרך השלישית היא ערוצי שיווק חדשים – בעיקר המדינות האירופיות היחידות שעודן יכולות לרכוש נפט רוסי ועושות זאת: הונגריה וצ'כיה. ההערכה היא שמכירות אלו יימשכו עד 2025, כאשר צ'כיה תוכל להזרים יותר נפט מהצינור המחובר לאיטליה. רוסיה גם מנסה לשלוח יותר דרך החוג הארקטי ובכך להוזיל את המשלוחים לסין; הדרך קצרה ב-45%-30% מאשר דרך הים הבלטי וים ברנטס. המעבר כאן אפשרי רק בקיץ ובתחילת הסתיו, אך רוסיה בונה על ההתחממות הגלובלית שתאפשר כבר ב-2025 מעבר בכל השנה. אבל, מסכם אקונומיסט, מה שיקבע בשורה התחתונה יהיה גורמים שאינם בשליטת רוסיה ובראשם מצב הכלכלה העולמית.