מאו צה-טונג נהג לומר שהכוח צומח מקנה האקדח. במילים אחרות: השליטה בכוחות המזוינים חיונית להצלחתו של כל מנהיג. שי ג'ינפינג חושב גם הוא כך, ועוצמתו נשענת במידה רבה על המהפך שחולל בצבא סין בעשור האחרון. אבל בדיוק כאשר מהפך זה אמור לשאת פירות, טיהור נרחב בצמרת הצבא מעמיד בספק את יכולתו להילחם ואת מנהיגותו של שי, מנתח אקונומיסט. המכה האחרונה היא הדיווחים בשבוע שעבר לפיהם הגנרל לי שנגפו, אשר מונה בחודש מרס לשר ההגנה, נעצר לחקירה. שנגפו לא נראה ברבים מזה שבועיים וברגע האחרון הוסר שמו מרשימת המשתתפים בפגישה השנתית עם בכירי הממסד הביטחוני של וייטנאם; ההסבר הרשמי: סיבות בריאותיות. אם השמועות נכונות, זוהי הפעם הראשונה מזה שש שנים בה מודח חבר בוועדת הביטחון של המפלגה הקומוניסטית בראשותו של שי, השולטת בכוחות המזוינים. הדבר גם ילמד שהטיהור מתחולל הרבה מעבר לחיל הטילים, השולט בטילים הקונבנציונליים והגרעיניים, שם הודחו בחודש יולי המפקד לי יוצ'או והקומיסר הפוליטי שו ז'ונגבו – אולי בשל חשדות לשחיתות או להדלפת סודות. ואילו בתחילת החודש פוטר הגנרל צ'נג דונגפנג מתפקידו כנשיא בית הדין הצבאי, שמונה חודשים בלבד לאחר מינויו. אקונומיסט מציין, כי מאחר שכל ארבעת הבכירים אושרו בידי שי, אם לא מונו בידיו, נפילתם מציבה סימני שאלה סביב כושר השיפוט שלו או יכולתו לבחון את יעילות אנשיו. כך גם הדחתו הפתאומית של שר החוץ, קין גאנג, אותו מינה לתפקיד בדצמבר שעבר. הסבר אפשרי אחד הוא שכל ארבע ההדחות בצבא קשורות לחיל הטילים, אשר חלקו בתקציב הביטחון גדל בשנים האחרונות. עד כה לא היו רמזים לשחיתות, אבל הוצאות ביטחוניות גדולות הן כר פורה לאי-סדרים למיניהם. המינויים החדשים בחיל מרמזים גם היא על ניסיון של שי לשבור את שרשרות הפטרונות שבעבר הובילו לשחיתות: הגנרל וואנג הובין הגיע מחיל-הים, והקומיסר שו שישנג – מחיל-האוויר. הסבר שני בעניינו של לי הוא שנפילתו קשורה למעורבותו רבת השנים בפיתוח וייצור של כלי נשק – עוד זירת שחיתות. כמהנדס בהכשרתו, הוא עבד שלושה עשורים במרכז העיקרי לשיגור טילים עד שהפך למנהלו. בשנים 2022-2017 היה לי מנהל מחלקת פיתוח הציוד בוועדה הצבאית המרכזית; ביולי השנה הודיעה המחלקה על מהלכים נגד השחיתות בעקבות מידע על אי-סדרים בשנת 2017. יש עוד כמה הסברים אפשריים, כגון אי-ציות להוראותיו של שי. תפקידו העיקרי של לי היה הקשרים הצבאיים עם מדינות אחרות ולא פיקוד מבצעי, כך שפיטוריו אינם משפיעים במישרין על יכולת הלחימה של הצבא. עם זאת, קרוב לוודאי שהם ישפיעו על המורל ועל תדמיתו של הצבא בבית ובחוץ. את האחריות לשחיתות וחוסר היעילות של הצבא לפני עידן שי ניתן להטיל על קודמיו של הנשיא. אבל הבעיות הנוכחיות שלו מלמדות, כי שי הצליח פחות מהמקווה בהפיכת הצבא לכוח יעיל יותר ונקי יותר שיוכל להתמודד מול ארה"ב על טייוואן. אין סימנים לאתגר מאורגן כלשהו לסמכותו של שי, מדגיש אקונומיסט, אך הטלטלה בצבא תעצים את הספקות סביב יכולתו למשול ביעילות בעודו מתמודד עם מגוון של אתגרים ובהם כלכלה בהאטה, חוב עצום של השלטון המקומי ואוכלוסייה המזדקנת במהירות. היא גם תפגע בתדמיתה של סין בחו"ל, כאשר זו מתיימרת להציג מערכת יציבה ויעילה מזו של הדמוקרטיה הליברלית.