מבחינת ישראל, הרש"פ היא כלי מועיל לריסון הזעם ביו"ש בשל המלחמה בעזה. אבל המתח גובר, אומר קצין ישראלי בכיר, כאשר הרשות מאבדת את השליטה בחלקים נרחבים של צפון הגדה ובמיוחד סביב ג'נין, שם מנסה צה"ל לחדש את שליטתו. האו"ם אומר כי מאז 7 באוקטובר הרג צה"ל 201 פלשתינים ביו"ש (כולל 52 ילדים) ומתנחלים הרגו שמונה נוספים; ארבעה ישראלים נרצחו בפיגועים. צה"ל אומר שעצר 1,850 פלשתינים, מתוכם 1,100 הקשורים לחמאס.
פקידים ברשות אומרים, כי למרות הלחץ מן הרחוב להתעמת עם ישראל, הרש"פ פועלת להגן על תושביה. מזכ"ל אש"ף ומקורבו של אבו מאזן, חוסין א-שייח, אמר לטיימס, כי בניגוד ל"תגובה הקיצונית" של ישראל בעזה – הרשות החליטה "לשמר את הרגיעה, הביטחון והיציבות, כמו גם את השלום". במקביל מדווח הסוקר חליל שיקאקי, כי 66% מהפלשתינים ביו"ש רואים את הרשות כנטל ו-85% מהם רוצים שאבו מאזן יתפטר – מה שאומר, שזו גם דעתם של 60% מאנשי הפתח. למשול פירושו ליצור חוק וסדר ולאכוף אותם – ואת זה הרש"פ אינה מסוגלת לעשות בעזה, סבור שישכלי.
פלשתינים רבים אומרים שהפתרון היחיד הוא למצוא דרך להכניס את חמאס לאש"ף ולרש"פ. אם אש"ף יהיה יציג יותר, תהיה לו יותר אמינות ביו"ש וברצועה. הדבר יחייב את חמאס המוחלש להכיר בקיומה של ישראל ולנהל מו"מ להקמת מדינה פלשתינית לצידה. "נכון לעכשיו לפלשתינים אין תקווה, אבל תהליך שלום אמיתי יכול לעשות זאת וחמאס יכול להיות חלק ממנו. כל הפלגים צריכים להיות ביחד באש"ף", אומר השר לשעבר קאדורה פארס. ואילו חבר חמאס מוניר זוגיר טוען, כי לא ניתן לחסל את חמאס משום שלא ניתן לחסל אמונות; העולם לא מוכן לדבר עם חמאס, אבל יהיה מוכן אם הארגון יהיה חלק מהרש"פ.
טיימס עובר לשאלת מפתח: מי יירש את אבו מאזן? יש המדברים על מרוואן ברגותי, המרצה חמישה מאסרי עולם מצטברים בישראל על מעשי רצח בשתי האינתיפאדות שהוביל, אך עשוי להיות חלק מעסקת חטופים בסוף המלחמה. סקרים מלמדים בצורה עקבית, כי ברגותי פופולרי יותר הן מאבו מאזן והן מאיסמעיל הנייה של חמאס. אפשרות נוספת, גם אם שנויה במחלוקת, היא מוחמד דחלאן, לשעבר מנהיג פתח ברצועה, אשר סולק בידי אבו מאזן ומתגורר באיחוד האמירויות.
הדבר החשוב ביותר הוא המחויבות המחודשת מצד ארה"ב לספק לפלשתינים אופק מציאותי לעצמאות, טוען סברי סיידאם, מבכירי פתח. "כל פתרון פוליטי שיגרום להקמת מדינה פלשתינית יהיה גורם ממתן. אבל אם נחזור ל'תהליך', לדיבורים ריקים, להעדר רצינות, לעוד סיבוב של צילומים – זה לא יוליך אותנו לשום מקום".