מה יקראה לסחר העולמי? 2023 אמורה הייתה להיות הרת אסון. ארה"ב וסין נכנסו למלחמה כוללת, עם איסורי ייצוא, מכסים על ייבוא והגבלות על השקעות. אירופה כעסה על ההעדפות לתוצרת אמריקנית ב-Inflation Reduction Act. הודו הטילה מגבלות ייבוא משל עצמה. המלחמה באוקראינה פגעה קשות באספקת הדגנים. האוויר התמלא בתחזיות על מותו של הסחר, מזכירה סריאן ריצ'מונד-ג'ונס, כתבת אקונומיסט, ב-The World Ahead 2024.
אבל בסופו של דבר, הרכישות מסין ביחס לתוצר שלה היו גבוהות בשלושת הרבעונים הראשונים מאשר אשתקד. כחלק מן התמ"ג, הייבוא הסיני היה זהה לזה של 2022. חלקו של הייצור בתמ"ג ההודי גדל לראשונה מזה חמש שנים. הייבוא האמריקני הכולל מסין ביחס לתוצר היה זהה לחמש השנים הקודמות. גם ב-2024 ימשיך להיות פער בין המדיניות למציאות: הפרוטקציוניזם ימשיך לפרוח, אבל חברות ומדינות יסתגלו למציאות במקום לסגת.
בתור התחלה, ניתן לצפות ליותר סחר ביניים. המתחים סביב טייוואן, המייצרת 65% מן המוליכים-למחצה בעולם, כמו גם החששות מפני השימוש הצבאי בבינה מלאכותית והמאבק על אספקת מתכות נדירות, ימנעו הפשרה כלכלית בין סין למערב. אבל חוקים שירחיקו את סין משרשרת האספקה, ידאיגו את החברות המערביות ויגרמו להן לחפש חלופות. חברות סיניות מנסות לעקוף את חסמי הסחר המערביים. שני הצדדים יתפשרו על מדינות ידידותיות, וכך למשל יותר סחר מסין ואליה יעבור דרך וייטנאם.
המרוץ ליצירת החומרים הדרושים למהפכה הירוקה יגביר את הצורך להסתגל, ממשיכה ריצ'מונד-ג'ונס. השנה אסרה אינדונזיה לייצא בוקסיט, רכיב חיוני לאלומיניום, לאחר שב-2020 אסרה לייצא ניקל. מדינות נוספות ינקטו צעדים דומים ב-2024, ורק חברות מעטות ירצו לעשות עסקים במדינות בלתי יציבות. בחודש יוני הוציא הקונגרס את המחצבים הירוקים ממשטר המכסים, ככל שמדובר במדינות להן יש הסכמי סחר חופשי עם ארה"ב; עוד מדינות מפותחות ישאו ויתנו על הסדרים כאלה. אם ההאטה בסין תמשיך לצנן את הביקושים שם לסחורות ירוקות, המערב ייצא נשכר מירידת מחיריהן.
דברים רבים לא ישתנו. ההגנה הסינית על יצרני השבבים ותעשיית המכוניות היא ארוכת שנים, אך הסחר בתחומים אלו נמשך. יעברו שנים רבות עד שמדיניות הסחר החדשה של המערב תשתלם. גם שאיפתה של אירופה להפחית את תלותה במכוניות סיניות תצריך זמן. יעבור זמן עד שמפעלים חדשים בארה"ב יתחילו לייצר שבבים ורכב חשמלי. אלו הן בשורות טובות לסחר ב-2024. אבל זה גם אומר שמניעי ביטחון לאומי ימשיכו להשפיע עליו לאורך שנים, בלא קשר לתקפות הכלכלית של הטענות.