ממשל ביידן חייב להציב את ישראל בפני המציאות: אין דרך לסיים את מלחמת חרבות ברזל בלי שכוחות ביטחון פלשתינים – המשרתים כיום ברשות הפלשתינית - יסייעו לשמר את הסדר ברצועת עזה לאחר סילוקו של חמאס. כך טוען דייוויד איגנציוס, מבכירי הפרשנים בוושינגטון פוסט.
הרשות הפלשתינית היא חדלת אישים ומושחתת, וישראל מאשימה אותה בצדק בכך שהיא מבצעת עבודה גרועה בהבטחת החוק והסדר ביהודה ושומרון. אבל עם כל חסרונותיה, הרש"פ מציעה את המעבר הטוב ביותר לכוח שמירת שלום בינלאומי ברצועה, בתמיכה ערבית. לרשות יש ברצועה תומכים הבזים לחמאס, והם צריכים סיוע ולא עוד פצצות – ממשיך איגנציוס.
בנימין נתניהו מתנגד בעקביות לרעיון של תגבור ואימון אנשי ביטחון שיגיעו מן הרש"פ. אולם, אנשי ממשל ביידן אינם רואים דרך טובה יותר, והם דוחקים בישראל להכיר בכך לפני שהמצב ברצועה יחמיר ולא ניתן יהיה למלא את הוואקום השלטוני. קשייה של ישראל לחשוב בבהירות על העתיד הביטחוני של הרצועה הם דוגמה בולטת לכשלים בקבלת ההחלטות לאחר המתקפה הפראית של חמאס, מאשים איגנציוס. בכירים בישראל אמרו לו במשך למעלה מחודש, כי ארה"ב חייבת ללחוץ על ישראל לבחור בתבונה, כי נראה שנתניהו אינו מסוגל לעשות זאת.
המציאות היא שהביטחון העתידי של הפלשתינים ברצועה מתחיל בכוחות ביטחון משופרים בגדה. שם יכולים כוחות כאלה, המשוחררים מחמאס, ללמוד כיצד להגן על האוכלוסייה, תוך שיתוף פעולה עם ישראל, ארה"ב ומדינות ערביות מתונות. זה מה שהם עושים כבר כיום ביו"ש, גם אם בצורה חלקית. כבר ב-2005 יצרה ארה"ב את משרת "המתאם הביטחוני" בירושלים כדי לסייע לרש"פ, תפקיד אותו ממלא כיום הגנרל מייקל פנזל, ששירת באפגניסטן במסגרת הדיביזיה המוטסת ה-82.
שירותי הביטחון המרובים הפועלים ברש"פ מסמלים את סבך הסמכויות בה. כמה מהם הן חלק משירות הביטחון הכללי, וקיבלו אימון טוב מה-CIA והמודיעין הצבאי הירדני. הבעיה היא שסמכותן מוגבלת לשטחי A הכולל את הערים חברון, רמאללה, שכם וג'נין, אך מקיף 18% בלבד מהגדה. כדי לפתח את המנהיגות והכישורים להם יזדקקו בעזה, יש להעניק להם יותר סמכויות. משרד החוץ האמריקני קורא בגלוי לאפשר להם לפעול גם בשטח B המקיף 22% מהגדה. איגנציוס קורא לממשל ללחוץ חזק יותר על ישראל בנושא זה.
מרטין אינדיק, שהיה פעמיים שגריר ארה"ב בישראל, מציין שהרש"פ שילמה משכורות ל-19,000 אנשי כוחות ביטחון בעזה לפני השתלטותו של חמאס ב-2007. איש אינו יודע מה מצבם כיום, אבל הם מלמדים שיש מאגר ממנו ניתן לשאוב גם כיום, בסיועה של מצרים. הזמן אוזל. אם הרש"פ לא תוכל לפעול בצורה נרחבת יותר ביו"ש ולהתחיל לאמן את אנשיה למשימות בעזה, היא לא תזכה באמון מצד הפלשתינים וביכולת להיות שותפה חזקה של ישראל.
איגנציוס טוען שנתיב היציאה של ישראל מעזה חייב לכלול יד קשה נגד האלימות מצד מתנחלים קיצוניים ביו"ש. ממשל ביידן קרא לישראל לעשות זאת בשנה האחרונה, אך ממשלת נתניהו נמנעה מכך מסיבות פוליטיות. לממשל נמאס והחודש נקט צעד החריג של הכרזה על מניעת ויזות ממתנחלים המעורבים באלימות ומבני משפחותיהם. בן ברית אפשרי במאבק נגד האלימות הוא אלוף פיקוד מרכז, יהודה פוקס. הממשל צריך להכיר בכך שבכירים בצה"ל מתנגדים לאלימות המתנחלים משום שהיא מקשה לשמור על הסדר ביו"ש ותקשה לייצב את הרצועה ביום שאחרי חמאס.
המלחמה נגד חמאס שמוביל נתניהו ריסקה את הרצועה, ונראה שאין לו מושג כיצד לחבר בחזרה את הפיסות, ואפילו שלא אכפת לו מה יקרה לפלשתינים בהמשך – מאשים איגנציוס. לארה"ב יש תוכנית ליום שאחרי, גם אם לנתניהו אין. עליו להתחיל להקשיב, או להכיר בכך שיש סיכוי שיוחלף בקרוב.