בשיחות פרטיות רבות בוושינגטון בימים אלו, עולה השאלה מה יקרה אם ביידן ישנה את דעתו ברגע האחרון, כפי שעשה הנשיא לינדון ג'ונסון ב-1968, או אם יחווה אירוע בריאותי שיאלץ אותו לפרוש. אם זה יקרה לפני הוועידה הדמוקרטית באוגוסט, תהיה זו הפעם הראשונה מזה עשרות שנים בה תהיה התמודדות אמיתית בוועידה. אחרי הוועידה, בחירת המועמד תוטל על הוועדה הדמוקרטית הלאומית.
בכל מקרה, הדיבורים הם רק דיבורים. ביידן נעזר בעובדה שאיש מן הדור הבא של מנהיגות המפלגה – כמו סגניתו קאמלה האריס או המושלים גווין ניוסום (קליפורניה) וגרטשן ויטמר (מישיגן) – אינו זוכה לתמיכה לאומית או הצליח בעבר בפריימריז הנשיאותיים. "אפשר להעלות חמישה-שישה שמות, אבל הם לא עברו במערכת. אנחנו לא יודעים עליהם מספיק כדי להעניק להם את המועמדות. אין חלופה", אומרת חוקרת מדעי המדינה איליין קמראק. לדבריה, הדמוקרטים מתחילים להשלים עם עובדה זו ותומכים בביידן בקול רם: "הוא בחור טוב. הוא לא סנילי. הוא קיבל החלטות נכונות, תסתמו ותתייצבו מאחוריו".
המחשבה שמישהו מחוץ למשפחת ביידן יכול לשכנע אותו לפרוש הייתה תמיד מוטעית, מסביר הטיימס. יש מעט מאוד דמוקרטים בעלי משקל הגורם לביידן להקשיב להם. הוא עדיין ממורמר על כך שברק אובמה שכנע אותו שלא להתמודד ב-2016 ולפנות את הדרך להילרי קלינטון. בגילו המתקדם של ביידן, אין לו מנטורים ויש לו רק מעט עמיתים בסנאט. ג'יל ביידן ויתר בני המשפחה תומכים לגמרי בכך שיתמודד שוב.
"יש רק שני אנשים שיכולים היו למנוע מביידן להיות המועמד: ג'ו ביידן אם היה מחליט שלא להתמודד, או יריב רציני בתוך המפלגה", מסביר דייוויד פלופה, אדריכל הקמפיינים של אובמה ואחד מאלו שהובילו לבחירתו של ביידן כסגנו. לא משנה כמה דמוקרט צעיר יותר נראה מושך בתיאוריה; דבר אינו בטוח עד שמועמד כזה מתמודד ומנצח. "שדה הקברות הפוליטי מלא באנשים שנראו טוב על הנייר", מוסיף פלופה. הוא מסכים שהדאגה לגבי גילו של ביידן עמוקה יותר כיום מאשר לפני שנה, וסבור שהדרך היחידה מבחינת ביידן היא להמעיט בחשיבות הנושא (כולל להופיע כמה שיותר ולהיחשף לבוחרים) ולתקוף את טראמפ.
יועציו של ביידן משוכנעים, כי ברגע האמת – רוב הבוחרים יעדיפו אותו, למרות מגרעותיו, על פני טראמפ הסוחב על גבו שתי העמדות לדין בסנאט, 91 אישומים פליליים, פסקי דין שקבעו שהוא תקף מינית וביצע הונאה עסקית ענקית, ואשר אומר שירצה להיות רודן ליום אחד. לדעת פלופה, רוב הדמוקרטים אומרים: טוב, זה יהיה קשה מאוד, אבל בסופו של דבר יש מספיק אמריקנים שאינם רוצים קדנציה שנייה של טראמפ – ואנחנו יכולים לעשות זאת.