בשנתיים שחלפו מאז הפלישה לאוקראינה, כלכלתה של רוסיה גברה על חוזי השחורות. היא אומנם שקעה במיתון, אך פחות חמור ופחות ארוך מהצפוי. אינפלציה הייתה האיום העדכני ביותר: אשתקד המחירים זינקו, כלכלנים האמינו שהיא יכולה לצאת משליטה ואפילו ולדימיר פוטין הביע דאגה. אבל שוב הוכיח המשק הרוסי שהפסימיסטים טעו - מדווח אקונומיסט. הנתונים שיתפרסמו מחר (13.3.24) צפויים לדווח על עלייה של 0.6% בלבד במדד בפברואר, לעומת 1.1% בסוף 2023. נראה שבחישוב שנתי עלייתה נבלמה לאחר שהגיעה ל-7.5% בנובמבר. רבים צופים שבקרוב היא תרד ל-4% וגם ציפיות משקי הבית התמתנו. וכל זה קורה יומיים לפני תחילת הבחירות לנשיאות, שתוצאותיהן כמובן ידועות מראש. האינפלציה עלתה אשתקד בשל הזרמת כספים בהיקף אף גדול מזה של הקורונה, כאשר ההוצאות בכל התחומים - מציוד תחבורתי ועד למשכורות החיילים - עלו בשל המלחמה. הוצאות הממשלה עלו ב-8% במונחים ריאליים. הביקוש לסחורות ושירותים גאה מעבר ליכולת האספקה של המשק והמוכרים העלו מחירים. הגיוס הנרחב הקשה למצוא עובדים ורבבות נוספים ברחו מהמדינה, ובאוקטובר שעבר עלה השכר בקצב שנתי של 18% - עוד גורם להתייקרויות. משרד האוצר טוען שהוא האחראי לירידה באינפלציה, משום שאשתקד הטיל פיקוח על שערי החליפין וחייב את היצואנים להפקיד את הכנסותיהם במערכת הפיננסית המקומית - מה שהוביל לירידת שער הרובל ולהוזלת הייבוא. פקידי הבנק המרכזי מתייחסים בבוז לעמיתיהם באוצר, ומאמינים שמה שהם עשו - הכפלת שערי הריבית מאז יולי 2023 - היא שהאטה את האינפלציה. אקונומיסט סבור שהצדק עימם, שכן הריבית הגבוהה עודדה את הרוסים לחסוך במקום לצרוך. נראה שרוסיה בדרך לנחיתה רכה, בה היציאה מן האינפלציה אינה מלווה במיתון. ביצועי המשק דומים כעת לאלה של ערב הפלישה. התמ"ג עלה אשתקד בשיעור ריאלי של 3%, בעוד קצב סגירת העסקים הוא האיטי ביותר מזה שמונה שנים, הבורסה במוסקבה מקווה שהשנה יהיו בה 20 הנפקות ראשונות (לעומת תשע אשתקד) ותחזית הצמיחה - 1.7% - נראית פסימית מדי. יכולת העמידה הנוכחית של המשק הרוסי בנויה חלקית על הזרמות בעבר, שאפשרו לעסקים ולמשקי הבית לצבור סכומים ניכרים ולהמשיך לצרוך למרות האינפלציה ולהימנע מחדלות פרעון למרות הריבית. כמו במקומות אחרים, הירידה בביקוש לעובדים לא הובילה לאבטלה אלא לצמצום מספר המשרות הפנויות. לאחר שהתקשו למצוא עובדים, מעסיקים מעדיפים שלא לפטר אותם אלא אם אין ברירה אחרת. גם עקיפת העיצומים מקדמת את המשק. מפעלי ייצור שהיו בבעלות מערבית שבים ונפתחים בהנהלה חדשה. החברות המקומיות מצליחות לייבא חומרי גלם באמצעות שימוש במדינות מתווכות. למעלה ממחצית מייבוא המוצרים מגיע מסין, כפליים מאשר לפני המלחמה. היצואנים יכולים להעלות את המחירים ולהגדיל את רווחיהם. כך למשל, ההנחה במחיר הנפט ללקוחות סיניים היא כעת 5% בלבד לעומת 10% בתחילת 2022. כפי שיודע כל רוסי, האינפלציה לעולם אינה מובסת באמת. פקידי הבנק המרכזי ממשיכים להזהיר שהציפיות האינפלציוניות גבוהות מדי. החשש הגדול ביותר הוא שהרובל ישוב ויקרוס, אם בשל ירידה במחירי הנפט, גל נוסף של עיצומים קשים או אם סין תאבד עניין בסיוע לפוטין. אבל נכון לעכשיו, מסכם אקונומיסט, הכלכלה המצורעת של העולם שוב נמצאת על המסלול.