כוח המשימה למאבק באנטישמיות שהקימה אוניברסיטת קולומביה היוקרתית שבניו-יורק מנסה לחמוק מהנושא הבוער ביותר: מהי "אנטישמיות". שתי הגדרות מתחרות מצויות בקמפוס ומחוצה לו. משרד החוץ האמריקני ורבים מתומכי ישראל אומרים, כי מתקפות על ישראל עלולות להיות אנטישמיות – מה שעשוי להכליל גם הפגנות פרו-פלשתיניות. השנייה צרה יותר, והיא מבחינה בין אנטי-ציוניות לבין אנטישמיות, ואימוצה יכול לגרור ביקורת ולפיה האוניברסיטה אינה לוקחת ברצינות את הבעיה.
הוויכוח על ההגדרות הפך לנושא מרכזי מבחינת כוח המשימה של קולומביה ואוניברסיטאות אחרות ברחבי ארה"ב, מדווח ניו-יורק טיימס. על כוח המשימה הוטל "להבין כיצד האנטישמיות נפוצה בקמפוסים" ולשפר את האווירה מבחינתם של מרצים וסטודנטים יהודים. אבל הסירוב להגדיר נתקל בביקורת משני הצדדים. "אם אינך מאבחן את הבעיה, אינך יכול להתמודד איתה", אומר שי דווידאי, פרופסור ישראלי בקולומביה. "הימנעות מהגדרה פירושה התחמקות ממנה". פעילים פרו-פלשתינים ואנטי-ציוניים, מקצתם יהודים, אומרים שבלא הגדרה – ההגבלות על חופש הביטוי עלולות להיות חמורות מדי.
ההתלבטות של קולומביה מדגימה את האתגר בפניו ניצבות אוניברסיטאות, כאשר הן מנסות ללכת על הקו שבין חופש הביטוי לבין הימנעות מתביעות אפליה מצד סטודנטים יהודים. הן ניצבות גם בפני לחץ פנימי משמעותי. נשיא קולומביה, נמאט שפיק, הוזמן להעיד בשימוע בבית הנבחרים ב-17 באפריל. מספר סטודנטים יהודים כבר הגישו תביעות פדרליות נגדה, ותיארו אותה כמוסד בו "כנופיות של סטודנטים ומרצים תומכי חמאס צועדות במאותיהן וצועקות ססמאות אנטישמיות בוטות, כולל קריאות לרצח עם".
קולומביה מינתה שלושה פרופסורים יהודים ליושבי ראש משותפים של כוח המשימה, משום שהם מכירים אותה – אם כי אינם מומחים לאנטישמיות. לטענתם, 15 חברי כוח המשימה אינם צריכים להגדיר מהי "אנטישמיות" משום שזוהי אינם משימתם. במקום זאת, הם רוצים לשמוע מדוע סטודנטים ומרצים יהודים כועסים ולבחון האם יש פתרונות מעשיים שיאפשרו להם להרגיש יותר בנוח.
הטיימס מציין, כי ארגונים פרו-יהודיים מבקשים מזה שנים ממוסדות וממשלות לאמץ הגדרה נרחבת יותר אותה הציגה International Holocaust Remembrance Alliance ואשר מכלילה התבטאויות אנטי-ציוניות. מאז 2016 אימצו אותה למעלה מ-40 מדינות, כולל ישראל. אין ויכוח על ליבת ההגדרה – אנטישמיות היא "דעה קדומה כלפי יהודים העשויה להתבטא בשנאה". אבל יישומה כלפי ישראל, כגון ב"שלילת זכותו של העם היהודי למדינה משלו, למשל בטענה שישראל היא גזענית", עשוי להיות נרחב מדי לדעת המתנגדים לכך. יהודים בשמאל מעדיפים את "הכרזת ירושלים" החדשה יותר, הנוקטת גישה סובלנית יותר כלפי ביקורת על ישראל וקריאות להחרמתה.
כוחות המשימה בנושא האנטישמיות באוניברסיטאות הרווארד וסטנפורד ספגו ביקורת קשה על סירובם לאמץ את ההגדרה הרחבה יותר, ובשל כך התפטר אחד מיושבי הראש של כוח המשימה בסטנפורד. כאמור, כוח המשימה בקולומביה מבקש להימנע מאותו מוקש, אבל אכן קשה להילחם בתופעה אם לא מגדירים אותה – אומר דב וקסמן, מומחה לאנטישמיות מאוניברסיטת UCLA. הוא מציע להתייחס ליותר מאשר הגדרה אחת, כפי שעשה אשתקד ממשל ביידן כאשר פרסם את מדיניותו למאבק באנטישמיות.
בתחילת החודש הגיש כוח המשימה את הדוח הראשון שלו – 24 עמודים בהם המליץ להרחיב את ההגבלה על הפגנות ולשפר את אכיפת ההגבלות הקיימות, כדי להתמודד עם טענה מרכזית של הסטודנטים היהודים ולפיה האווירה בקולומביה הפכה לבלתי נסבלת. הדוח לא השיב לשאלה האם קריאות כמו "מוות למדינה הציונית" נחשבות להטרדה מפלה, באומרו שמדובר בסוגיה משפטית ושעל האוניברסיטה להתמודד עימה.
דייוויד שיצר, אחד מיושבי הראש של הקבוצה ומי שהיה דיקן הפקולטה למשפטים, הסביר, כי החוק הפדרלי מחייב את האוניברסיטה לקבוע הגדרה כללית ל"הטרדה מפלה" ולא לתפור אותה להפגנות נגד יהודים ונגד ישראל, וכי בשל כך הדוח אינו כולל הגדרה של אנטישמיות. "אחרת, המדיניות שלנו עלולה להגן בצורה שונה על קבוצות שונות, וזו בעיה מבחינת החוק".
