ולדימיר פוטין אוהב נצחונות, במיוחד מבוימים: בחירות מזויפות וקונצרט ראוותני, נאום פומפוזי ביום הניצחון, שמונה שערים במשחק הוקי קרח. הרודן מסתדר פחות טוב עם מכות פתאומיות ומעדיף להיעלם מהבמה: טביעת הצוללת קורסק ב-2000, טבח ב-186 ילדי בית ספר ב-2004, נסיון ההפיכה של יבגני פריגוז'ין אשתקד. השבוע נדרשו 19 שעות עד שפוטין הופיע בטלוויזיה ודיבר על הפיגוע ההמוני באולם "קורקוס" במוסקבה בו נרצחו 137 בני אדם – ואז נהג כהרגלו, מציין אקונומיסט. הנאום עצמו אמר מעט מדי ונראה שנועד בעיקר לבלף. פוטין טען בצורה מגוחכת, כי אוקראינה סייעה למחבלים כאשר ניסו להימלט מרוסיה במכונית רנו לבנה. הוא לא האשים במישרין את אוקראינה, וגם לא אמר דבר על תומכי דאעש שנטלו את האחריות. הוא לא הלך עד הסוף נגד קייב, בין היתר מחשש שבידי ארה"ב מידע מודיעיני שהיה מפריך טענה כזאת, וגם בשל מבוכתו לנוכח העובדה ששירותי הביון שלו והוא עצמו התעלמו מאזהרה אמריקנית ב-7 במארס מפני מתקפה קרובה. עם זאת, המתקפה הנחיתה מהלומה על יוקרתו של פוטין. מה שהתחולל שם לא יישכח במהרה. חלק מן הקורבנות נרצחו מיד כאשר המחבלים פתחו באש מרובים אוטומטיים, אבל רובם נספו מאש ועשן לאחר שהתוקפים הציתו את האולם. למעלה מ-200 איש היו בו כאשר גגו קרס. 28 גופות התגלו בחדר שירותים אחד. משפחות שלמות התחבאו יחדיו, כאשר אימהות מגוננות על ילדיהן. קיימות שאלות רבות לגבי האבטחה במקום, פארק שעשועים בצפון-מערב מוסקבה. לא ברור מדוע המשטרה התעכבה; באירוע שהתקיים עשרה ימים לפני כן היו 200 מאבטחים. העובדה שהמחבלים נותרו בחיים, בצורה חריגה כאשר מדובר בג'יהאדיסטים, יצרה תיאוריות קונספירציה ולפיהן למישהו בממסד הרוסי הייתה יד בפיגוע. הסבר סביר יותר הוא שהמחבלים ניצלו את הסחת הדעת בשל המלחמה, המתחים האתניים והקשיים הכלכליים. הג'יהאדיסטים יכולים לגייס מחבלים מבין המהגרים העניים המגיעים מהרפובליקות המוסלמיות העניות שבמרכז אסיה. הללו ממלאים תפקיד חשוב בכלכלת המלחמה, כאשר הם מאיישים משרות בשכר נמוך שהרוסים אינם אוהבים. אבל התוצאה היא התגברות של המתחים האתניים, אליהם התייחס פוטין בעקיפין בנאום מצב האומה בסוף פברואר. את האחריות לפיגוע נטלה קבוצה הקשורה לדאעש בשם "המדינה המוסלמית במחוז חורסן". היא ממוקמת בעיקר באפגניסטן, אך יש לה תומכים במרכז אסיה ובחודש ינואר ביצעה את הפיגוע הכפול ליד קברו של קאסם סולימאני באירן, בו נהרגו למעלה מ-100 בני אדם. אחת הסיבות לזעמה על רוסיה היא תמיכתה בבשאר אסד נגד דאעש. אקונומיסט מזכיר, כי לאחר משברים קודמים הגיב פוטין לסימני שאלה בנוגע לשלטונו בהידוקו עוד יותר. לאחר הפיגוע ב-2004 הוא הכריז ש"החלשים מוכים" ביטל את הבחירות המקומיות הישירות ופגע באופוזיציה ובחופש העיתונות. את פריגוז'ין הוא חיסל זמן קצר לאחר המרד. אין ספק שזה מה שיקרה גם כעת. כמה מתומכיו האדוקים ביותר של פוטין קראו להחזיר את עונש המוות על טרור – איום משמעותי לנוכח הרגלו של הקרמלין להשתמש במילה זו לתיאור מתנגדי המשטר. גם קהילות מהגרים יחטפו מהלומה, עם פשיטות על מסגדים ואכסניות ברחבי רוסיה. אבל מצד אחד יש יתרון תעמולתי בהפניית אצבע מאשימה כלפי אוקראינה ומצד שני יש סיכון כלכלי בפגיעה במהגרים, כך שאין לצפות להתמודדות שיטתית עם נקודות התורפה הביטחוניות שנחשפו בפיגוע. פוטין רמז שההשלכות העיקריות יהיו באוקראינה; הוא עשוי להשתמש בפיגוע כדי להצדיק את נסיונו לגייס חיילים נוספים. התקשורת המזוהה עם הקרמלין כבר מסייעת לעצב נרטיב זה, כולל פוסטים כוזבים ברשתות החברתיות המאשימים את אוקראינה כמו גם את ארה"ב ובריטניה. גורם מודיעיני באוקראינה אומר בציניות: "אולי הם יאשימו גם את צרפת. הרי המחבלים נמלטו במכונית רנו".