השאלה "מה יקרה אם אוקראינה תפסיד" הייתה בעבר שגורה של לשונם של מי שביקשו לעודד את בעלות בריתה המערביות לשלוח לה יותר כסף ונשק. אבל כעת היא נשמעת יותר כמו השלב הראשון של תכנון, לנוכח החשש הגובר שזה מה שיקרה – מנתח אקונומיסט. אוקראינה נכשלה אשתקד במתקפת-הנגד והיוזמה מצויה בידי רוסיה; חשש נוסף הוא מפני שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן והענקת הניצחון לוולדימיר פוטין על מגש של כסף. תבוסה של אוקראינה תהיה השפלה של המערב; גרסה מודרנית של הלאמת תעלת סואץ. לאחר שסיפקו תמיכה מורלית, צבאית וכספית במשך שנתיים, על כף המאזניים מוטלת האמינות של ארה"ב ואירופה. העובדה שלעיתים התלבטו לפני שיגור הסיוע רק מחמירה את המצב: הרושם הוא שהדמוקרטיות מתקשות לשמור על האינטרסים שלהן. רוסיה, סין, הודו וחצי הכדור הדרומי יזכרו אותן כמי שניסחו בקפידה החלטות של האו"ם, האיחוד האירופי ונאט"ו, אך לא הרבה יותר מזה. הצבע הרוסי שיינתן באטלסים לשטחים הכבושים באוקראינה יוכיח שהכוח מנצח. ההשפלה תהיה מורגשת במיוחד באיחוד האירופי, אבן הפינה של קביעת הנורמות הבינלאומיות הליברליות. שכנותיה של אוקראינה סייעו לאט יותר מאשר ארה"ב, אך יש להם הרגשה שעשו יותר מכפי שהתבקשו. הם שלחו נשק ומימון לרכישתו, הזרימו סכומי עתק, קלטו מיליוני פליטים, הטילו מאות עיצומים על רוסיה וניתקו את עצמם מהגז הרוסי. אם יתברר שכל אלו לא היו מספיקים, רבים יתהו האם האיחוד עומד במשימות היסוד שלו. פופוליסטים – החל מוולדימיר פוטין, דרך ויקטור אורבן וכלה במארין לה-פן – יטענו שהדרך שלהם היא העדיפה. הנשורת הגיאו-פוליטית של תבוסה אוקראינית תלויה בהיקפו של הסדר שלום, אשר מצידו תלוי בדינמיקה הצבאית או במצב הרוח של טראמפ אם ייבחר שוב. אם צבא אוקראינה, המצוי במצוקת חימוש, יקרוס ורוסיה איכשהו תשלוט במדינה כולה (אולי בסגנון בלארוס), יהיה לרוסיה גבול באורך של 1,000 ק"מ עם האיחוד האירופי. אם התבוסה תהיה מוגבלת יותר – כולל סיפוח שטח, אך אוקראינה תתפקד – המצב עדיין יהיה מתוח. כמה זמן יעבור לפני שפוטין ינסה לסיים את המלאכה? מיליוני אוקראינים נוספים עלולים לעזוב. האיחוד לא יתרחב לכלול את אוקראינה. מדינות הבלקן עשויות לוותר על הצטרפות אליו. זאת ועוד: תחושת פחד תשתרר באירופה, מתריע אקונומיסט. האם תיתכן התקפה נוספת? האם היא תהיה נגד מדינת נאט"ו ותאלץ את הברית לפעול? נסיונות כיבוש נוספים יהיו לכל הפחות בגדר אפשרות; פוטין כבר תוקף מילולית את מדינות הבלקן. לפני שנה התבדחו שהצבא הרוסי אינו הטוב ביותר באירופה; הוא אפילו לא הטוב ביותר באוקראינה. היום רק מעטים חושבים כך, בהתחשב ביכולתה של רוסיה להזרים כוח אדם וציוד מהר יותר מאשר אויבתה. ניצחון יעמיד את פוטין בראש הצבא היחיד המסוגל לכבוש טריטוריה; אם ישלוט באוקראינה, יהיו לו שני צבאות כאלה. מולו תתייצב אירופה הנרתעת מקרב, אולי עם תמיכה אירופית רעועה. האם פולין וגרמניה יגיעו למסקנה שהן זקוקות להרתעה גרעינית משלהן? אפילו אם אוקראינה תנצח, אירופה תצטרך להשתנות. "פרויקט השלום" עליו היא ניצבת יצטרך להיות מותאם לעולם בו מלחמה היא אפשרית יותר; תקציבי הביטחון יצטרכו לגדול. אבל אם רוסיה תצא כמנצחת-למחצה, השינוי ייכפה על אירופה בדרכים בלתי נעימות ובלתי צפויות. הסדר עם פוטין, במסגרתו הוא יקבל פרס בדמות שליטה על חלקים מאוקראינה אם יבטיח לא לתקוף שוב, יתן ביטחון מדומה, אם בכלל. תשובתה של אירופה לשאלה "מה יקרה אם אוקראינה תנצח" נשארת פשוטה: "אסור שזה יקרה".