נאומו של דונלד טראמפ לאחר המינוי הרשמי למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות (19.7.24) נמשך 92 דקות – והיה עמוס ב-34 הטעיות, כזבים ושקרים, לצד הנימה המתונה יחסית שלו והקריאה לאחדות. וושינגטון פוסט שב לבדוק את העובדות, כפי שעשה בעת נשיאותו של טראמפ, וכאן מובאים מקצת מן הדברים.
"קיצוץ המס הגדול ביותר אי-פעם". אחד הכזבים האהובים על טראמפ. קיצוצי המס שלו היו 0.9% מהתוצר; אלו של רונלד רייגן ב-1981 היו 2.89% מהתוצר. היה זה קיצוץ המס השמיני בגודלו בתולדות ארה"ב, נמוך אפילו מזה של ברק אובמה. והוא התמקד בעשירים ובחברות, לא באמריקנים מן השורה.
"יש לנו משבר אינפלציה שבו לא ניתן לממן את החיים, שאוכל את ההכנסות של המשפחות העובדות ובעלות ההכנסות הנמוכות, ומרסק את החיים של האנשים שלנו בצורה חסרת תקדים". האינפלציה השנתית עמדה בחודש שעבר על 3% - ירידה ניכרת. האינפלציה עלתה בשל השלכות הקורונה – זינוק בביקושים אחרי המגיפה ויכולת לממן אותם בזכות הסיוע הפדרלי, לצד שיבושים בשרשרת האספקה. זה קרה בכל רחבי העולם, ובמדינות רבות – בצורה חמורה יותר מאשר בארה"ב. השכר פיגר אחרי המדד בתחילת הקדנציה של ג'ו ביידן, אבל מאז נסגר הפער: השכר עלה ב-19.4% בעוד המדד עלה ב-19.2%.
"אני אסיים מיד את משבר האינפלציה ההרסני, אוריד את שערי הריבית ואוריד את מחירי האנרגיה. נקדח, חביבי, נקדח". טראמפ מציע צעדים שלדברי מומחים יאיצו את האינפלציה, כגון מכסים רוחביים ומכסים ייחודיים על הייבוא מסין; הללו יעלו את המחיר לצרכן. את הריבית קובע הפדרל ריזרב, שהוא גוף עצמאי; והורדה מהירה מדי שלה עלולה להאיץ את האינפלציה. התפוקה המקומית של נפט וגז הגיעה לשיא בידי ביידן והעלאתה לא תוריד את המחירים.
"נתחיל להוריד את החוב ונתחיל להוריד עוד יותר את המיסים". ב-2016 הבטיח טראמפ לחסל את החוב הלאומי (19 טריליון דולר אז) בתוך שמונה שנים; זה היה בלוף מוחלט. לאחר מכן הבטיח להוריד את שיעור החוב מהתוצר; זה לא קרה. בתקופתו המריא החוב ל-27.8 טריליון דולר (במידה משמעותית בגלל הקורונה). כעת הוא טוען, שהחוב יקטן בזכות הכנסות חברות האנרגיה – אבל ההכנסות הללו שייכות להן, לא לממשל, אשר הכנסותיו מן הענף (במיסים ואגרות) הסתכמו ב-100 מיליארד דולר ב-2022; הגרעון התקציבי ברבעון הראשון של 2024 לבדו היה 383 מיליארד דולר.
"הורדתי מאוד את המיסים, ולמרות זאת היו יותר הכנסות בשנה הבאה מאשר כאשר שיעורי המס היו הרבה יותר גבוהים". הכנסות הממשל היו צפויות לעלות גם לפני הקיצוץ במס, אשר האט את קצב העלייה אך לא בלם אותה. הקיצוץ הגדיל את הגרעון הפדרלי למרות המצב הכלכלי הטוב שאמור היה להקטין אותו.
"אני אסיים את כל המשברים הבינלאומיים שיצר הממשל הנוכחי, כולל המלחמה האיומה בין רוסיה לאוקראינה, שלא הייתה מתרחשת אילו הייתי הנשיא, ואת המלחמה שנגרמה בגלל ההתקפה על ישראל שלא הייתה מתרחשת אילו הייתי הנשיא". אין כל הוכחה לכך. לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, טראמפ שיבח את ולדימיר פוטין על תוקפנותו כלפיה. הוא רמז שאירן מימנה את מתקפת חמאס; גם לכך אין ראיות, כמו שאין ראיות לטענתו לפיה הוא עמד על סף עסקה עם אירן.
"הם [הדמוקרטים] השתמשו בקורונה כדי לרמות [בבחירות], ולא ניתן לזה לקרות שוב". טראמפ ותומכיו הגישו למעלה מ-60 תביעות בטענה להונאה בבחירות 2020; כולן נדחו.
"כעת אירן קרובה מאוד לנשק גרעיני, וזה לא אמור היה לקרות". טראמפ הוציא את ארה"ב מהסכם הגרעין עם אירן שבלם את שאיפותיה הגרעיניות. ביידן ניסה ללא הצלחה לחדש את ההסכם.
"בנשיאות שלי, היה לנו הגבול הדרומי הבטוח ביותר [בתולדות ארה"ב]". בשנת 2017, אשר כללה חלקית את ממשל אובמה, הסתננו 310,531 איש – המספר הנמוך ביותר מאז 1971. אלא שהמספר עלה והגיע ל-859,501 ב-2019 – שיא של עשור. הוא ירד ב-2020 בשל סגרי הקורונה.
"הייתה לנו הכלכלה הנהדרת ביותר בתולדות העולם". אחד הכזבים החביבים על טראמפ. לפני הקורונה המצב הכלכלי היה טוב, אך הרבה פחות מאשר בממשליהם של הרי טרומן, לינדון ג'ונסון וביל קלינטון. הצמיחה בשנים 2019-2017 הייתה לכל היותר 2.9% בשנה, לעומת שיא של 4.7% בממשל קלינטון, 6.6% אצל ג'ונסון ו-8.7% בימי טרומן. בימי טראמפ ירדה האבטלה ל-3.5%, אך אצל ביידן היא ירדה ל-3.4%; השפל היה 2.5% בשנת 1953.
"לא הייתה לנו אינפלציה". האינפלציה בימי טראמפ הייתה סביב 1.9%, טוב למדי – אבל בימי ברק אובמה היא הייתה 1.4%.
"סבלנו [בממשל ביידן] את האינפלציה הגרועה ביותר אי-פעם". האינפלציה בימי ביידן הגיעה לשיא של ארבעה עשורים, אבל התשיעית בגובהה בתולדות ארה"ב, שכבר עברה תקופות של 12% ואפילו 18%.
"הערים שלנו מוצפות בזרים בלתי חוקיים. אמריקנים נזרקים מהעבודה והמשרות שלהם נלקחות צהם. 107% מהמשרות שנוצרות נלקחות בידי זרים בלתי חוקיים". מספר המשרות לילידי ארה"ב גדל ב-7.2 מיליון בממשל ביידן, בעוד מספר המועסקים בקרב ילידי חו"ל עלה ב-5 מיליון, כולל חוקיים ובלתי חוקיים.
"תחת הממשל הנוכחי, מחירי מוצרי היסוד עלו ב-57%, מחירי הדלק עלו ב-60% ו-70%, ריבית המשכנאות עלתה פי ארבעה". המספרים הללו מנופחים. מחירי המזון עלו ב-21.4% מאז שביידן נכנס לתפקידו; מחיר הדלק עלה ב-33%; ריבית המשכנאות ל-30 שנה – תוצאה של מדיניות ה"פד" – היא כעת 7%, לעומת 3% ב-2021.
"זהו הממשל היחיד האומר שהיא יעלה את המיסים שלכם פי ארבעה ממה שאתם משלמים כעת". שקר. במשך חמש שנים אומר ביידן, שלא יעלה את המיסים למי שמשתכרים עד 400,000 דולר בשנה – מה שמותיר רק את שני האחוזים העליונים. ביידן חזר על כך בתקציב שהציע השנה.
"אם תלכו 20, 25 שנה אחורה, סין ומקסיקו גנבו 68% מהמשרות היצרניות בענף הרכב שלנו". לא ברור מהיכן לקח טראמפ את הנתון הזה; כנשיא טען, ללא הוכחה, שמדובר ב-32%. מיליוני משרות בענף אכן נעלמו לאחר הסכם נאפט"א (עם קנדה ומקסיקו) של 1994, אבל קשה לדעת כמה מהן בגלל ההסכם (שלא היה לו שום קשר לסין) וכמה בשל סיבות אחרות, כגון אוטומציה.
"אני אגן על הביטוח הלאומי ועל Medicare. הדמוקרטים יהרסו אותם בגלל מיליוני האנשים הללו שנכנסים". שקר. מסתננים שיפרו את מצב הביטוח הלאומי ו-Medicare משום שהם משלמים דמי ביטוח בלא ליהנות מהם: 27 מיליארד דולר לראשון ו-6 מיליארד דולר לשני.
"הם [המסתננים] באים מכל מקום. הם באים ברמות שמעולם לא ראינו. זו פלישה. והממשל הנוכחי לא עושה דבר כדי לעצור אותם. הם באים מבתי כלא, הם באים מבתי משוגעים". פנטזיה. טראמפ כנראה חושב על 125,000 אנשי הסירות ששיגר פידל קסטרו מקובה לארה"ב ב-1980; שם היו אלפי פושעים וחולי נפש.
"בינתיים, שיעור הפשיעה עולה". שקר. שיעור הפשיעה האלימה, במיוחד רצח בערים הגדולות, נמצא בירידה חדה בממשל ביידן לאחר זינוק בזמן הקורונה. ההערכה היא ששיעור הפשיעה האלימה הוא הנמוך ביותר מזה 50 שנה.
"הבסנו 100% מדאעש בסוריה ועירק, מה שאמור היה להימשך חמש שנים. עשינו את זה בתוך חודשיים". לארה"ב ובעלות בריתה נדרשו יותר משנתיים לחסל את דאעש; רוב הלחימה הייתה בימי אובמה. אובדן הטריטוריה אינו אומר שהארגון חוסל, והוא אכן ממשיך בפעילותו.
"הוא [ממשל ביידן] התחיל להתקפל בנסיגה הרת האסון מאפגניסטן, ההשפלה הנוראה ביותר בתולדות ארצנו". ביידן מימש את לוח הזמנים לנסיגה אותו קבע טראמפ בהסכם עם הטליבאן במארס 2020; לא בטוח שהתוצאה הייתה שונה אילו טראמפ היה הנשיא. בזמן אמת, טראמפ התפאר בכך שביידן דבק בתוכניתו שלו ובכך שהקשה עליו לשנות מסלול.
"השארנו מאחור [באפגניסטן] ציוד צבאי בשווי 85 מיליארד דולר". הגזמה רבתי. ארה"ב אכן השקיעה סכומי עתק באפגניסטן, אך משרד ההגנה מעריך ששווי הציוד שהשאירה היה רק 7 מיליארד דולר.