זמן קצר לאחר שהכריז על מועמדותו לנשיאות בבחירות 1960, אמר ג'ון קנדי: "אני לא יכול להיזכר במקרה בודד בו המועמד לסגן נשיא תרם קול אלקטורלי אחד". ובכל זאת, הוא בחר את לינדון ג'ונסון מטקסס בתקווה שיסייע לו לזכות בדרום, ולאחר נצחונו הודה שלא היה עושה זאת בלעדיו. אבל – שואל אקונומיסט, לקראת הכרעתה של קאמלה האריס – מהי באמת התרומה של המועמד לסגן הנשיא? [חשוב לזכור, שקמפיין 2024 הוא חסר תקדים מבחינות רבות - א.ל]. מועמד פופולרי יכול לתת דחיפה לקמפיין, אך השפעתו כמובן קטנה יחסית למועמד לנשיא, והיא פוחתת עם הזמן כאשר הבוחרים מתחילים לראותו רק כהשתקפות של המועמד. מצביעים אומרים שזהותו של הסגן היא אחד האחרונים שבשיקוליהם, ופחות מ-10% אומרים ששינו אי-פעם את הצבעתם מסיבה זו. נהוג להניח שהסגן יכול לפנות לקבוצות שהמועמד אינו יכול. השיקול הגאוגרפי שהנחה את קנדי מוביל להשערה שהאריס תבחר את ג'וש שפירו, מושל פנסילבניה רבת החשיבות (19 אלקטורים). החוקרים כריסטופר דיוויין וקייל קופקו בדקו את ההשפעה של הסגן על ההצבעה במדינתו מאז 1884 והסיקו שמתייחסים אליה בהגזמה. לא ברור האם היא קיימת כלל; אם כן, אזי רק אם הסגן הוא ממדינה קטנה בה הוא מוכר מזה זמן רב – ולרוב מדינות קטנות אינן מכריעות את הבחירות. הם מצביעים על יוצא דופן אחד: אל גור היה מנצח בניו המפשייר ובבחירות ב-2000 אילו היה בוחר את המושלת ג'ין שאהין כמועמדת לסגניתו. לא כולם מסכימים עם דיוויין וקופקו. נייט סילבר, סטטיסטיקאי ועורך סקרים, אומר שאם האריס תבחר את שפירו – סיכוייה לזכות בפנסילבניה יעלו ב-5%-4% [שיעור שדי בו כדי להכריע – א.ל]. רוב הראיות מלמדות שבחירה בסגן נשיא כדי למשוך מגזר מסוים – אישה לנשים, קתולי לקתולים – אינה מסייעת גם היא. ג'רלדין פרארו (לצד וולטר מונדייל ב-1984) ושרה פיילין (לצד ג'ון מק'קיין ב-2008) לא הביאו למפלגותיהם יותר נשים מאשר בבחירות קודמות. טים קיין הקתולי (לצד הילרי קלינטון ב-2016) ומייק פנס האוונגליסטי (לצד דונלד טראמפ ב-2016) לא סייעו להביא את בני אמונתם. יש יותר ראיות שהסגן יכול למשוך בעלי דעות דומות לשלו: פול ריאן הגביר את התמיכה השמרנית שקיבל מיט רומני ב-2012, אם כי הם הפסידו לברק אובמה וג'ו ביידן. הבחירה בסגן חשובה יותר בהיבט של מה שהיא אומרת על המועמד, סבור אקונומיסט, משום שהמצביעים רואים בה סימן לשיקול דעתו. הבחירה השגויה בפיילין עלתה למק'קיין באובדן קולות; זה היה הימור גבוה שלא עלה יפה. בנוסף לכך, הסגן עשוי לספק שירות רב ערך בכך שיאמר מה שהמועמד אינו יכול לומר. מושל קנטקי, אנדי בשיר, שהיה אחד ממועמדיה של האריס, יצא נגד ג"ד ואנס – שותפו למרוץ של טראמפ – בנוגע להתיימרותו לדבר בשם האינדיאנים. הסגן גם יכול לשחק בהגנה. שפירו, יהודי גאה ופופולרי אשר ניצב לצד ישראל, יכול לסתור את טענות הרפובליקנים לפיהן האריס רכה מדי בתמיכתה בישראל. עם זאת, בחירה זו תסכן את קולותיהם של הפרו-פלשתינים. בכל מקרה, מחקרים מראים שהרווחים האלקטורליים שמביא הסגן בדרך זו הם קצרי ימים. אקונומיסט מסכם: הבחירה בסגן יכולה להשפיע, אך ככל הנראה הרבה פחות מאשר המהומה הסובבת בחירה זו. בחירה גרועה יכולה לפגוע בקמפיין, בעוד בחירה טובה מעולם לא העניקה את הניצחון. לטענת דיוויין וקופקו, בחינה מעמיקה של הנתונים מלמדת שאפילו ג'ונסון לא הביא את הדרום; אולי קנדי צדק מלכתחילה.