בעוד ארבעה שבועות, כאשר האמריקנים ילכו לקלפיות, תעמוד הדמוקרטיה בפני המבחן החשוב ביותר שלה השנה – שנה בה ממילא נבחנה בצורה חסרת תקדים. מה שיקרה בארה"ב יכול להשפיע על בריאות הדמוקרטיה בכל העולם. בלגן או אלימות יעודדו סמכותנים באשר הם ויחתרו מתחת לעקרון שלטון העם. סדר והודאה של המפסיד יחזקו את זרעי התאוששות הדמוקרטיה שנזרעו השנה ברחבי תבל. 67 מדינות עם 3.4 מיליארד תושבים כבר ערכו השנה בחירות כלליות. עוד 440 מיליון יעשו זאת עד סוף השנה – וזאת בעולם בו החירויות ואיכות הבחירות מצויות בשקיעה. נכון לעכשיו, הדמוקרטיה הוכיחה את עמידותה ב-42 מדינות בהן הבחירות היו חופשיות, עם שיעור הצבעה יציב, מעט מניפולציות ואלימות, וריסון מצד הממשלה המכהנת – בדק ומצא אקונומיסט. אבל יש סימנים לסכנות חדשות, כולל עליית דור חדש של סמכותנים עתירי טכנולוגיה, שקיעה של קהלים מסוימים ומנהיגים יוצאים המנסים לשלוט למרות הכל. אקונומיסט מתחיל מהחדשות הטובות. שיעור ההצבעה עלה לראשונה מזה שני עשורים. במדינות המוגדרות כ"דמוקרטיות מלאות" השיעור יציב, וב"דמוקרטיות פגומות" הוא עלה בשלוש נקודות האחוז. עליות נרשמו בין היתר בצרפת, אינדונזיה, קוריאה הדרומית, מקסיקו ואפילו הפרלמנט האירופי. סיבה שנייה לאופטימיות: נסיונות לפגוע בבחירות נכשלו ברובם; מסעות דיס-אינפורמציה לא הצליחו להשפיע. כך נבחר ויליאם לאי צ'ינג-טה לנשיא טייוואן, למרות התנגדותה של סין. מוסדות עצמאיים ניצבו להגנתם של ערכים ליברליים. בית המשפט העליון של סנגל, בתמיכת מפגינים ברחובות, בלם את נסיונו של הנשיא לעבור לשלטון יחיד ובאסירו פאייה נבחר במקומו. ברוב המקומות הבחירות הפכו לשלוות יותר: האלימות הקשורה אליהן ירדה בהשוואה לפעם הקודמת במדגם שבדק אקונומיסט. סיבה שלישית לאופטימיות היא שהמצביעים באו חשבון עם מנהיגיהם, אם בהדחתם ואם בנטילת הרוב הפרלמנטרי ממנו נהנו. מהפכים התחוללו ביותר ממחצית המדינות הדמוקרטיות. הלייבור הבריטי זכה ברוב הגדול ביותר מאז 1997; מפלגת השלטון הדרום-קוריאני הודחה בשל האשמות בשחיתות. מפלגת הקונגרס הלאומי הדרום-אפריקנית איבדה את הרוב לראשונה מאז 1994 ונאלצה להרכיב קואליציה. כך גם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. אפילו רג'פ טאיפ ארדואן ספג מכה קשה בבחירות המקומיות בטורקיה.