כאמור, העולם השתנה לעומת 2021-2017 שהייתה בעיקרה תקופה של שלום. תומכיו של טראמפ טוענים שזה היה בזכות חוסר האפשרות לצפות את תגובותיו ונכונותו לפעול בצורה בלתי מקובלת. אבל הנשיא הבא יצטרך להתמודד עם המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון, המאיימות על מעמדה של ארה"ב.
קשה לסמוך על הבטחתו לסיים בתוך יום את הראשונה ולהעניק תמיכה בלתי מסויגת לישראל בשנייה. טראמפ רואה בבריתות בינלאומיות מזימה שמטרתה לגרום לארה"ב לממן מדינות חלשות. הוא עלול להרוס את נאט"ו; סין תביא זאת בחשבון כאשר תשקול האם לפלוש לטייוואן; בעלות הברית באסיה יגיעו למסקנה שאינן יכולות לסמוך על המטרייה הגרעינית האמריקנית.
הסיכונים מבית ומחוץ מתעצמים לנוכח ההבדל הגדול השלישי בין שתי הכהונות: טראמפ יהיה פחות מרוסן. בפעם הקודמת היה מי שבלם אותו כאשר חשב לשגר טילים למעבדות סמים במקסיקו. כעת המפלגה מאורגנת סביבו ובממשלו ישרתו נאמניו; בית המשפט העליון החליש את הבלמים והאיזונים בפסק הדין שהעניק לו חסינות כמעט מוחלטת על מעשיו בתפקיד.
עם ריסונים חיצוניים מוחלשים, הרבה יהיה תלוי באופיו של טראמפ עצמו. בהינתן הבוז הגלוי שלו לחוקה לאחר שהפסיד ב-2020, קשה להיות אופטימי – אומר אקונומיסט בלשון המעטה. מחצית מחברי הקבינט שלו סירבו לתמוך בו הפעם. הסנאטור הרפובליקני הבכיר ביותר [מיץ' מק'ונל] מתאר אותו כ"אדם בזוי".
מי שהיו הרמטכ"ל [מארק מיליי] וראש הסגל [ג'ון קלי] שלו מגדירים אותו כ"פשיסט". בכל ראיון עבודה, אדם כזה היה נדחה על הסף. נשיאים טובים מאחדים את המדינה; ליבת הפוליטיקה של טראמפ היא לשסות אנשים זה בזה. שגשוגה של ארה"ב תלוי ביחס הוגן לכל אדם, בלא קשר לדעותיו הפוליטיות; טראמפ מאיים להשתמש ברשויות האכיפה נגד יריביו.
קאמלה האריס מייצגת יציבות, סבור אקונומיסט. נכון, היא פוליטיקאית בלתי מרשימה, המתקשה לומר מהן תוכניותיה. היא נראית בלתי החלטית וחסרת ביטחון. אבל היא נטשה את הרעיונות השמאלניים ביותר של הדמוקרטים ומנהלת קמפיין קרוב למרכז, יחד עם כמה רפובליקנים. יש לה חסרונות, אך אף אחד מהם אינו פוסל את כשירותה. כמה מהרעיונות שלה גרועים משל טראמפ, כמה מהם פחות גרועים משלו, אך אחרים ללא ספק טובים בהרבה. קשה להאמין שהיא תהיה נשיאה כוכבת, אם כי יש הפתעות; אבל היא לא תגרום אסון.
נשיאים אינם צריכים להיות קדושים וניתן לקוות שכהונה שנייה של טראמפ לא תהיה אסון. אבל טראמפ מציב סיכון בלתי מתקבל על הדעת לארה"ב ולעולם. אם לאקונומיסט הייתה זכות הצבעה, הוא היה בוחר בהאריס.