המפלגה הרפובליקנית זכתה ברוב גם בבית הנבחרים ותשלוט בפועל, לפחות בשנתיים הקרובות, בשלוש רשויות השלטון האמריקניות. המפלגה הגיעה (14.11.24) לרוב הדרוש של 218 צירים, לאחר נצחונו הסוחף של
דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות, לאחר שחוללה מהפך בסנאט וכאשר שישה מבין תשעת שופטי בית המשפט העליון מונו בידי נשיאים רפובליקנים (כולל שלושה אותם מינה טראמפ).
שבוע לאחר הבחירות ובטרם הסתיימה ספירת הקולות בכל המחוזות, לרפובליקנים יש כאמור לפחות 218 צירים מתוך 435 לעומת 208 לדמוקרטים (להם יש 212 צירים בקונגרס היוצא); תשעה מירוצים טרם הוכרעו. ההערכה היא שהרפובליקנים יזכו בעוד שלושה-ארבעה צירים, כך שיהיה להם רוב דחוק של 222-221 מול 214-213. זה היה הרוב שלהם לאחר בחירות האמצע ב-2022, מה שהעניק במידה רבה את השליטה לכ-20 הצירים של הימין הקיצוני תומך טראמפ, אשר בין היתר הדיחו - לראשונה בהיסטוריה - את היו"ר קווין מק'ארתי.
עם זאת, בחודשים הראשונים לכהונתו של הקונגרס צפוי רוב זה להיות דחוק עוד יותר ואולי אף להימחק, דווקא בשל מהלכיו של טראמפ. עד כה הוא הודיע על כוונתו למנות חמישה מחברי הסיעה לתפקידים בכירים בממשלו: מאט גץ (שר המשפטים), ג'ון רטקליף (ראש ה-CIA), מייקל וולץ (היועץ לביטחון לאומי), אליז ספטניק (השגרירה באו"ם) וטולסי גבארד (מנהלת המודיעין הלאומי). החמישה יתפטרו כמובן מבית הנבחרים ויידרשו חודשים אחדים לבחירת מחליפיהם. הם אומנם מייצגים מעוזים רפובליקניים, אך בתקופת הביניים הם ייגרעו ממצבת הסיעה. כל החקיקה מצריכה אישור של שני בתי הקונגרס, כך שהעדר רוב באחד מהם - ולו באופן זמני - מקשה על המפלגה השלטת.
בסנאט יש כרגע לרפובליקנים 52 חברים לעומת 47 לדמוקרטים ומרוץ אחד טרם הוכרע; במקרה של תיקו בהצבעה ספציפית, יכריע סגן הנשיא המיועד ג"ד ואנס לטובת סיעתו. גם רוב זה אינו מוצק, משתי סיבות. האחת: החקיקה ברובה מצריכה בפועל רוב של 60 סנאטורים, למעט זאת הקשורה לתקציב - ומועטים הסיכויים לגייס סנאטורים דמוקרטים בקיטוב הניכר השורר במערכת הפוליטית האמריקנית. השנייה: סנאטורים מצביעים לעיתים נגד עמדת סיעתם משיקולים פוליטיים משלהם.
בסנאט כבר מורגשת התנגדות לכמה מן המינויים הבכירים של טראמפ (המינויים הפדרליים מצריכים רוב רגיל), ובראשם זה של גץ לשר המשפטים ושל פרשן פוקס ניוז, פיט הגסת', לשר ההגנה. אתמול בחרה הסיעה את ג'ון ת'ורן למנהיג הרוב - האיש הקובע את סדר היום של הבית ואחד מבעלי ההשפעה הגדולה ביותר בוושינגטון. טראמפ העדיף את הסנאטור ריק סקוט על פני ת'ורן, שבעבר היה ממתנגדיו אם כי יישר את ההדורים עימו. טראמפ מבקש לעקוף את הצורך באישור הסנאט למינוייו, על-ידי הוצאתו לפגרה של למעלה מעשרה ימים, אך לא בטוח שיזכה לשיתוף פעולה מצד ת'ורן.
עם זאת, בשורה התחתונה - טראמפ זוכה לעוצמה נדירה. אומנם היו מקרים לא מעטים בהם אותה מפלגה שלטה בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס, אך טראמפ גם מחזיק במידה רבה בשליטה בתוך המפלגה ובסיעותיה בשני הבתים. לכך יש לצרף את התמיכה לה הוא זוכה בבית המשפט העליון, אשר במידה מסוימת העניק לו בעקיפין את הניצחון בדמות החלטותיו בנוגע לתיקים הפליליים נגדו - אם כי זו אינה תמיכה לכל הרוחב, כפי שניכר מפסקי דין חשובים בקדנציה הקודמת שלו. שליטה זו תהיה בידיו לפחות עד בחירות האמצע בנובמבר 2026; בדרך כלל המפלגה השלטת מאבדת מכוחה בבחירות אלו והמצביעים נוטים לחלק את השליטה בין הבית הלבן לבין הקונגרס.