חלק שני בשיחה שנייה שלי עם המומחה מספר אחד בישראל להכשרת צבא למלחמה, תת-אלוף בדימוס אמציה חן ('פאצי'), שפיקד על סיירת "שקד" בזמן מלחמת ההתשה, שביצעה אז את הפשיטות הגדולות מֵעֵבֶר לתעלת סואץ שהכינו את מבצע "אבּירי לב" במלחמת יום הכיפורים; שפיקד על "כוח רומאי" במלחמת יום הכיפורים, שהבטיח את הצְלָחַת צה"ל בצליחת תעלת סואץ; ושפיקד על בסיס האימונים המרכזי לזרוע היבּשה של צה"ל בצאלים.
לדברי תא"ל חן, המטה הכללי של צה"ל לא שלט במערכות ובקרבות בשום מלחמה, כי הרמטכ"ל והאלופים לא ידעו מה נעשׂה בשׂדות הקרב. הסיבה העיקרית לכך היא שהידע שהגיע אליהם לא היה אופרטיבי על התפתחות הקרב אלא פרטים חסרי ערך. ההשקעה העצומה של צה"ל לאפשר לאנשי המטה הכללי בקריה בתל אביב לעקוב אחרי מהלכי כל מחלקה בקרב הוסיפה, לדעת 'פאצי', חטא על פשע בכך שמילאה את התודעה של אנשי הפיקוד העליון בידע חֲסַר ערך. זאת ועוד: מפקדי החטיבות והאוגדות המתקשרים ללא הרף בזמן הקרב למפקדי הגדודים ומבקשים מידע, רק מפריעים למפקדי הגדודים להתרכז בניהול הקרב.
חקרתי במשך עשרות שנים את הוויית הצבא והמלחמה, ומלחמות צה"ל היווּ לי "מעבדת מחקר". את ממצאַי פרסתי בספרִי התיאורטי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השׂרידות" המסביר, בין היתר, את הסיבות לַתופעות עליהן מצביע 'פאצי'. "הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים" שהקמתי, המקיים סדנה לחשיבה צבאית מדי חודש במשך חמש-עשרה שנים, פִרסם את פרי מחקריו בספר על מלחמת יום הכיפורים "ניצחון בסבירות נמוכה". כל המעוניין לרכוש ספרים אלה, ישלח מייל להוצאת שׂרידוּת:
survival1940@gmail.net.il 