חלק שלישי משיחות עומק עם רס"ן בדימוס בני ארבל, שבסיום קורס קציני קשר ב-1971 נשלח לשמש קצין קשר של גדוד 55 שהפעיל תותחי "רומח" 175 מ"מ, שקיבלה ישראל מארה"ב בסיום מלחמת ההתשה כדי לנטרל את סוללות הטילים נגד מטוסים שברית המועצות סיפקה למצרים ושהפכו את חיל האויר הישראלי - לפי ראש אג"ם דאז האלוף עזר ויצמן - לבלתי רלוונטי. לימים חקר ארבל את הכנות צה"ל לנטרל את הסוללות נגד מטוסים במלחמה הבאה ואת כישלון התוכנית והוא מספר על כך בשיחותי איתו. להלן קישור לממצאי מחקרו: [קישור]/ בחלק זה מסביר ארבל מדוע לא היה לכוח הסדיר של צה"ל, שעיקרו חיל האויר, ומקצתו היבשתי תלוי בחיל האויר, יכולת לבלום את שתי הארמיות המצריות בחזית הדרום. הסיבה לכך הייתה שצה"ל תכנן להשמיד, בפרוץ המלחמה, את סוללות הטילים נגד מטוסים של המצרים ולאפשר לחיל האויר לשלוט בשמיים באמצעות "תוכנית בנדיגו" הסודית של שילוב מטוסים וארטילריה. אך כשפרצה המלחמה הייתה בחזית רק סוללה אחת של תותחי 175 המיועדים ל"בנדיגו" במקום תשע וגם היא לא הייתה ממוקמת כמתוכנן. כדי להפעיל את "בנדיגו" צריך היה לגייס רק אלף אנשי מילואים ולא חצי מיליון ובכך ישראל לא הייתה מפֵרה את ההתחייבות לשר החוץ האמריקני, הנרי קיסינג'ר, לא לגייס מילואים שאותם דרש לא לגייס. בכך ששר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל דוד אלעזר לא הורו לגייס את מילואי "בנדיגו" הם גרמו ישירות לאסון ולמותם של למעלה מאלפיים וחמש מאות לוחמים, אלא אם דיין תיאם זאת בקונספירציה עם קיסינג'ר. שתי החלופות איומות. את הוויית הצבא והמלחמה על כל אווילותה תיארתי בספר "תורת הביטחון הכללית - עקרון השׂרידוּת". אופן הכניסה הלקוי של צה"ל למלחמת יום הכיפורים התפרסם בספר המחקרים של הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים שאני מרכֵז, "ניצחון בסבירות נמוכה". מי שמעוניין לרכוש ספרים אלה, וספרים נוספים על האמת בשאר מלחמות ישראל - שהמִמסד הביטחוני טרח להסתיר והתאמץ לסתום לי את הפה - ישלח מייל להוצאת שׂרידוּת: survival1940@gmail.com אנא עִזרו לי לקיים את הערוץ הזה ואת והקורס הפתוח על מלחמת העצמאות ולשפּרם ולהשלים את המפעל המונומנטלי של שלושים הכרכים "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות". כל עזרה, גם הקטנה ביותר, תתקבל בברכה. העיקר שאנחנו, בנֵינו, נכדינו וצאצאינו נדע את האמת איך קמה מדינת ישראל ואיך היא ניצחה במלחמת העצמאות למרות הליקויים והמחדלים הרבים. [קישור]