ארבע עתירות הוגשו על-ידי חברי מועצות מקומיות וסיעות שונות במועצות מקומיות, נגד החלטת שר הפנים - שהתקבלה מכוח סמכותו לפי סעיף 19 לפקודת העיריות [נוסח חדש] וסעיף 6 לצו המועצות המקומיות, בה קבע מפתח אחיד לקביעתם של מספר חברי המועצה ברשויות המקומיות, ולפיה יקטן מספרם של חברי מועצות הערים בערים הגדולות. העותרים ביקשו למנוע את החלת הצו על מערכת הבחירות לרשויות המקומיות שצפויה להתקיים ביום 11.11.08, ולהורות על ביטולו של הצו, עקב שורה של פגמים אשר נפלו, לטענתם, בהחלטתו של השר שהביאה להוצאת הצו.
|
- הצו הוצא בתזמון לא ראוי: כחודשיים לאחר פתיחת מערכת הבחירות האמורה ופחות משלושה חודשים לפני סיומה; - ההחלטה מהווה הפרה של הבטחה שלטונית ופגיעה באינטרס ההסתמכות, שכן היערכותם של העותרים למערכת הבחירות התבססה על מספר חברי המועצה המכהנים; - סעיף 19(ב) לפקודת העיריות, מכוחו הוצא הצו, מסמיך את השר להגדיל את מספר חברי המועצה בלבד ולא להקטינו, כאשר הקטנת מספר חברי המועצה מהווה הלכה למעשה הגדלה של אחוז החסימה בבחירות לרשויות המקומיות, עניין אשר אינו מצוי בסמכותו של השר אלא בסמכות הכנסת. - יש לדחות את העתירות על הסף, שכן לא נפל כל פגם בהחלטתו של השר באופן המקים עילה להתערבותו של בית משפט זה; - החלטת השר בדבר הוצאתו של הצו התקבלה מכוח סמכותו על-פי דין, על-רקע מדיניות הרואה חשיבות בצורך לצמצם את מספר חברי המועצה ברשויות המקומיות, על-מנת לפתור את הקושי הקיים בקבלת החלטות מוניציפאליות אשר נובע, בין היתר, מריבויין של סיעות בנות מספר חברים קטן ביותר וסיעות יחיד, ועל-מנת לקדם את האינטרס הציבורי הגלום בחיזוקן של הרשויות המקומיות, יציבות השלטון המקומי ויכולתן של הרשויות לתפקד באופן אפקטיבי.
|
- השופט יורם דנציגר קבע כי המחוקק הסמיך את השר, מכוח פקודת העיריות וצו המועצות המקומיות לקבוע את מספר החברים בכל מועצה מקומית, בהתאם למספר התושבים בכל מועצה. לכן, מוסמך השר לקבל החלטה בדבר מספר החברים במועצה של רשות מקומית.
- עם זאת, אין לבצע שינוי בנוהליה של מערכת בחירות לאחר שזו התחילה, שכן אין מקום לשנות את "כללי המשחק" במהלך התקופה בה מתנהלת מערכת הבחירות, וזאת בין אם מבקש השינוי הוא מי שמבקש להתמודד במערכת הבחירות, ובין אם מדובר בשינוי בנוהלים על-פי החלטתו של השר הממונה או של רשות מינהלית אחרת.
- במקרה דנן - נפל פגם בעיתוי בו התקבלה ההחלטה: מערכת הבחירות לרשויות המקומיות החלה בחודש יוני 2008 ואילו החלטת השר היא מיום 11.8.08. לא ניתן לקבל את טענת המשיבים לפיה ההכנות וההיערכות למערכת הבחירות מוגבלת לחודש ימים, בין המועד האחרון להגשת המועמדות לחברות במועצה או לתפקיד ראש העיר לבין מועד הבחירות.
- יש להתחשב בכך, שהעותרים ומתמודדים אחרים נקטו בפעולות הכנה מקדמיות, ונטלו על עצמם התחייבויות שונות - הן פוליטיות והן כלכליות, אשר התייחסו לסיכויי בחירתם, ואשר מושפעות באופן ישיר ממספרם של חברי המועצה בכל רשות מקומית.
- נדחתה גם טענת המשיבים, לפיה השינוי במספרם של חברי המועצה נע "סביב עשרה אחוזים", וכי במצב בו טרם התבררה זהותם של כלל המועמדים והמפלגות שיבקשו להתמודד בבחירות, ממילא לא ניתן להעריך את סיכוייו של כל מועמד להיבחר, בפרט נוכח התקופה הקצרה יחסית אשר חולפת בין מועד הגשת הרשימות לבין מועד הבחירות.
- גם אם נקבל את הטענה לפיה החלטת השר התקבלה בשלב מוקדם יחסית של מערכת הבחירות, הרי שמשעה שהיא התקבלה בתוך מערכת הבחירות, לאחר שזו החלה - קיים פגם בהחלתו של הצו על מערכת הבחירות הקרובה לרשויות המקומיות, ולכן הוראות הצו לא יוחלו על מערכת בחירות זו.
- לבסוף העיר בית המשפט, כי יתכן ויש ממש בטענת העותרים - לפיה השר אינו מוסמך להקטין בצו את מספר החברים במועצת הרשות המקומית אלא להגדילו בלבד, כלשונם של סעיף 19 לפקודת העיריות וסעיף 6 לצו המועצות המקומיות. צוין כי פרשנות זו מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה, כי בחלק ניכר של הרשויות המקומיות במדינת ישראל מספר התושבים אך הולך וגדל, נתון שלכאורה אינו מתיישב עם אפשרות הקטנת מספר החברים במועצות של אותן רשויות מקומיות. אולם, משעה שבית המשפט הגיע למסקנה, כי יש מקום לקבל את העתירה בשל העיתוי בו התקבלה ההחלטה והוצא הצו, אין הוא מצא לנכון לקבוע מסמרות בשאלה זו.
- עוד צוין, כי הגם שבית המשפט מתקשה לפקפק בכנות כוונותיו של השר הניצבות בבסיס החלטתו מיום 11.8.08, להקטין את כוחם של "רסיסי סיעות" במטרה לאפשר את היציבות הנדרשת לתפקודו של השלטון המקומי ויכולתו למלא את חובותיו ותפקידיו ברשויות המקומיות השונות, אין בכך כדי לשנות ממסקנתנו של בית המשפט.
- השופטת א' חיות ציינה, כי הרמיזות שעלו במסגרת העתירות שבפנינו באשר לשיקולים זרים שהנחו כביכול את שר הפנים במקרה דנן, בקובעו את מספר חברי המועצות העומדות לבחירה, הן רמיזות חסרות שחר, ומוטב היה להן שלא נטענו משנטענו. נקבע כי ניקיון דעתו וכנות כוונותיו של שר הפנים בהקשר זה עולים כמו מאליהם, אם בוחנים את המהלכים שהובילו הוא ואחרים זה מכבר על-מנת להגשים מדיניות עקרונית, לגיטימית כשלעצמה, הגורסת כי על-מנת להשיג יציבות ויעילות שלטונית ברשויות המקומיות מן הראוי להביא לצמצום במספרם של חברי המועצה.
- בנוגע לטענת ההסתמכות שהעלו העותרים, קבעה השופטת א' חיות, כי הנחת העותרים, לפיה משלא קבע שר הפנים ביום הקובע את מספר חברי המועצות העומדות לבחירה, סברו הם כי המפתח הקודם שקבע שר הפנים לצורך הבחירות ב-2003 הוא המפתח הקובע לעניין זה ואף כלכלו את צעדיהם בהסתמך על הנחה זו - הייתה הנחה סבירה בנסיבות העניין.
|
הוחלט - הוראות הצו לא יוחלו על הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות הצפויות להתקיים ביום 11.11.08.
|
- בג"צ 7181/08, 7182/08, 7240/08, 7288/08 רון לוינטל, אדיר בנימיני, מפלגת ש"ס, יאיר צברי ואח' נ' שר הפנים ואח' - בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק - בפני השופט אדמונד א' לוי, השופטת אסתר חיות, השופט יורם דנציגר - פסק דין מיום 10.11.08 - בשם העותר בבג"צ 7181/08: בעצמו - בשם העותרים בבג"צ 7182/08: עו"ד אתי כהנא - בשם העותרים בבג"צ 7240/08: עו"ד פרופ' דוד ליבאי; עו"ד אלעד רט - בשם העותרים בבג"צ 7288/08: עו"ד נפתלי גור-אריה; עו"ד חיים שפרן - בשם המשיבים: עו"ד תדמור עציון
|
|