שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, יעל אחימן, קבעה כי רוח תנאי חוזה החכירה המקורי מתיישב טוב יותר עם היעדר זכות לתוספת בנייה מאשר עם קיומה הבלתי מותנה. ולכן, בהעדר הוראת איסור ספציפית אין כדי ללמוד על הסדר חיובי, אלא להיפך על חוסר ציפיית הצדדים לקיום זכות לתוספת בנייה למגורים.
בפרשנות שמעניק בית המשפט לחוזי ההתקשרות שבין הצדדים לצורך התרה או איסור של גביית דמי היתר נותן זה את המשקל המכריע למימד העסקי של ההתקשרות ומאזן בין זכות המתקשר לוודאות לבין מניעת ההתעשרות שלא כדין על חשבון הקופה הציבורית.
בפני בית המשפט הוגשה תביעה בנושא חוקיות גביית דמי ההיתר על-ידי מינהל מקרקעי ישראל. לשיטת הצדדים, מידת ההצדקה שבגבייתם צריכה להיקבע, בהתאם לתנאי חוזה החכירה המקורי ביחס לזכות להקמת מבנה נוסף למגורים על גבי הנחלה בכפר מל"ל.