אין חולק, שהמערער זכאי למימון הטיפולים בגופו הוא, בהיותו חבר ומבוטח בקופת החולים. המחלוקת, נסובה על רוחב היריעה של זכאות המערער למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית, בהיותו ה"חולה" תושב ישראל ומבוטח הקופה.
|
לטענת המערער, על קופת החולים לשאת במימון הטיפול בכללותו - במערער ובאשתו כאחד. מנגד, טוענת הקופה, כי אין הקופה חייבת במימון טיפולי ההפריה בגופה של אשתו, מן הטעם שאינה תושבת ישראל.
|
בית הדין בהחלטתו קבע, כי הזכות להוֹרוּת היא זכות יסוד טבעית מוּלדת טבועה באדם. חוק ביטוח בריאות מכיר בחשיבות הגשמת הזכות להוֹרוּת שלא בדרך הטבע, במסגרת טיפולי הפריה חוץ-גופית. בהתאם לסל שירותי הבריאות שבחוק ביטוח בריאות, זכאי תושב ואזרח המדינה למימון טיפול רפואי של הפריה חוץ-גופית וטיפולים רפואיים אחרים ברמה סבירה, לשם מימוש זכותו להוֹרוּת עד שני ילדים לזוג. חוק ביטוח בריאות מעניק למבוטח זכות למימון מלוא טיפולי ההפריה החוץ-גופית, בגופו הוא ובגופה של בת זוגו, בהתאם להתוויה ההולמת את מחלת העקרות ממנה סובל המבוטח. חזקת השותפות בהוֹרוּת נגזרת ממהות הזכות להוֹרוּת והיקפה, לרבות בשלב של טרום הוֹרוּת. חזקה זו מבטאת את המודעות החברתית לסיכויים שבטיפולי ההפריה ותוצאותיהם בשמירת התא המשפחתי וביסוסו. לאור מחויבות בני הזוג להליך ההפריה מכוח חזקת השותפות ומימוש זכותם להוֹרוּת ונוכח סוג הטיפול הרפואי ומהותו, יש לראות את הליך ההפריה החוץ גופית ככולל את הטיפולים הנעשים בגופם של שני בני הזוג, כאחד עד למצב תקין של טרום הוֹרוּת. הסובל מעקרות זכאי לטיפול הרפואי המלא במחלת העקרות על הפרוצדורות הרפואיות הכרוכות בטיפול בגופו ובגוף בן או בת הזוג, וקופת החולים חייבת בנתינתו למבוטח שהוא תושב ישראל וחבר הקופה, כנדרש בחוק ביטוח בריאות. בי"ד ציין, כי דרישת ה"תושבות" בחוק ביטוח בריאות הינה תנאי מוקדם לזכאות אדם לשירותי בריאות על-פי החוק ובמסגרתו. התמלא תנאי "התושבות" בלוקה בעקרות והוא עונה על דרישות החוק בכללותן, קמה זכותו למימון טיפולי הפריה במלואם על-פי ההתוויה שבחוק. משנמצא המבוטח זכאי למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית, מתייתרת מאליה דרישת "התושבות" של בן הזוג, ולענייננו – אשת המבוטח, ותנאי "התושבות" כלפי אשת המבוטח הופך להיות חסר נפקות עניינית. זאת, מן הטעם שמימון טיפולי ההפריה בגוף האישה הינו חלק בלתי נפרד מזכות הבעל – המבוטח כדין, למימון אותם טיפולים.
|
בית הדין קבע, כי מניעת מימון טיפולי הפריה חוץ-גופית בבת זוגו "הבריאה" של המבוטח, בשל כך בלבד שאינה תושבת ישראל, פוגעת בזכותו החוקית הגרעינית של המערער, למימון טיפולים אלה בשלמותם, על בסיס חוק ביטוח בריאות ובמסגרתו.
|
|
|
"ע 141/07, פלוני נ' שירותי בריאות כללית ואח'
|
|
|
הכותבים ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי, עורכי דין ונוטריון, משרד המתמחה במשפט מסחרי-מיסויי
|
|
|
תאריך:
|
18/11/2008
|
|
|
עודכן:
|
18/11/2008
|
גבר עקר זכאי לטיפולי פוריות על-אף שאשתו אינה תושבת
|
|
עו"ד ליאת בכר-סגל
בית המשפט העליון קבע, כי אין מקום להבחין, לעניין הפיצוי בגין אובדן יכולת ההשתכרות ב"שנים האבודות", בין קיצבת הזיקנה לבין הפסדי השתכרות, ולכן אובדן קיצבת הזיקנה של ניזוק בשל עוולה, הינו נזק בר פיצוי - הן בגדר תביעת התלויים והן בגדר תביעת עיזבונו של ניזוק, אשר נפטר כתוצאה ממעשה העוולה
|
|
|
|
|
|
אלי דורון, עו"ד - יפעת גוטמן, משפטנית
השופט יוסף שפירא קבע: תביעה לפיצוי בגין פגיעה בקניין הרוחני של האדם בכלל ובגין הפרת זכות יוצרים בפרט, שואבת את כוחה מפקודת הנזיקין על-פי סעיף 6(1) לחוק זכויות יוצרים, אולם לאור ייחוד העילות הוכחת הנזק היא קשה. לפיכך, על אף שבית המשפט יקל על התובע פיצוי בעילות אלו, על התובע להניח לכל הפחות נתונים סבירים לביסוס טענותיו
|
|
|
|
|
|
אלי דורון, עו"ד - יפעת גוטמן, משפטנית
השופטת ד' שריזלי קבעה, כי קיים ספק של ממש אם אכן יכול היה הנאשם בתנוחתו על המיטה כפי שהודגמה, להושיט ידיו לאחור, לתפוס בישבניה של המתלוננת ולטפוח עליהם, או, אפילו לגעת בישבנה
|
|
|
|
|
|
עו"ד ליאת בכר-סגל
בית המשפט העליון קיצר את עונש המאסר בפועל שהושת על אדם, שאנס את גרושתו, משנקבע כי בית המשפט קמא התחשב - לעניין גזירת העונש – גם בפגיעה שנפגעה בתם המשותפת מהאונס, כפי שתוארה ב"תסקיר הנפגע" שערך שירות המבחן לאם (המתלוננת), למרות שהבת כלל לא נכללה כ"נפגעת" בכתב האישום המתוקן
|
|
|
|
|
|
|