התובעים דורשים החזר כספי ופיצוי על עוגמת נפש לאחר שהובטחה להם הסרת שיער לצמיתות בעלות של 6,000 שקלים. לטענתם, לאחר טיפול אחד או שניים נסגרו המשרדים של הנתבע, השיער לא הוסר, ומכאן שהם זכאים לקבל את כספם בחזרה.
מנגד טען הנתבע כי הסיבה לכשל מקורה במצגי שווא שהוצגו ע"י צד שלישי, יצרנית המכשור בו עשה הנתבע שימוש, ועל פיהם הובטחה הסרת השיער לצמיתות לאחר מספר טיפולים. בפועל התברר לנתבע בדיעבד שמכשור זה כלל אינו מסיר שיער לצמיתות.
הצד השלישי טען בתגובה כי ההסכם בינו לבין הנתבע כולל סעיף העדר אחריות ביחס לתביעות צד שלישי, וכן העדר התוצאות אינו קשור למכשור אלא לשימוש לא נכון בו. בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 9,500 ש"חולתובע סך 8,000 ש"ח.