לגישת התובע מאחר והחתים את הנתבע על הסכם תיווך והוא היה הגורם שהפגיש בין הצדדים לעסקה, ומאחר הנתבע הפר את חובת תום הלב וההגינות, בכך שלא שיתף אותו בהמשך המו"מ, זכאי התובע לקבלת מלוא סכום התביעה המהווה סך של 2% בצירוף מע"מ, מסכום רכישת הדירה.
מנגד טוען הנתבע כי במהלך שנת 2005 חיפשו הוא ורעייתו דירה למגורים באזור תל אביב. חיפוש הדירה כלל חיפוש בעיתונים וכן באינטרנט, במסגרת החיפושים הגיעה לידיו ידיעה באשר לדירת מר צוקר שהינו עו"ד במקצועו. הנתבע פנה למדריך הטלפונים שבאמצעותו אותר מספר הטלפון של מר צוקר וזאת כדי לקבל מידע אודות הדירה.
לאחר קבלת המידע ביקש הנתבע לקבוע פגישה עם מר צוקר. זה הפנה את הנתבע אל התובע מאחר ולטענת מר צוקר רעייתו חתמה על הסכם בלעדיות עם התובע. לאחר שיחת טלפון עם התובע נקבעה פגישה בפתח הבניין בו התבקש הנתבע לחתום על טופס לקוחות לאחר שנאמר לו כי התובע הינו המתווך הבלעדי של הדירה.
הנתבע הודה כי התובע נכח בשתי פגישות שנערכו בדירת צוקר, שבמהלכן נוהל משא-ומתן בין הצדדים. משכך העביר הנתבע את פרטי העסקה לבא-כוחו על-מנת שתיערך בדיקה משפטית. הבדיקה העלתה כי טרם חלפה התקופה הקבועה בחוק לפטור ממס שבח מאחר ומר צוקר העביר את הדירה לילדיו שנתיים קודם לכן. לאחר שפרטים אילו נמסרו לידיעת מר צוקר הודיע כי מכירת הדירה אינה אפשרית משיקולי מס עד לחודש יוני 2006 ומשכך חזר בו מכוונתו למכור את הדירה.
