|
בחודש מרץ 2007, הגיש התובע את התביעות שבנדון וכן תביעה למשמורת, בה עתר להורות כי משמורת ע' תהא בידיו. עוד עתר התובע לקבלת פסק דין המורה על ביטול מזונות הקטין שנקבעו בהתאם לפסה"ד או הפחתתן. בנוסף, עתר הבעל לחייב את הנתבעת להשתתף במחצית מעלות מזונות הקטין ומדורו בסך 7,027 ₪ ולחייב את הנתבעת בתשלום מחצית ההוצאות הראשוניות של התובע שנעשו עבור הקטין בסך 4,300 ₪. הבעל אף עתר לחייב את הנתבעת להשיב לתובע את כל הסכומים אשר נגבו במסגרת תיק ההוצל"פ בגין גביית תשלומי המזונות וזאת עד לסכום שיגבה וככל שיגבה עד למתן פס"ד בתובענה. וכן להשיב לתובע הסכומים אותם העביר לנתבעת לאחר שהקטין עבר להתגורר עימו החל מינואר 2006 ועד יולי 2006. הבסיס לתובענות אלה בעובדה שהקטין ע' עבר להתגורר עם האב.
|
|
לטענת האב התובע, סעיף המזונות לא נועד לפצות את הנתבעת על ויתור הזכויות הרכושיות על ידה. הנתבעת קיבלה תמורה הולמת בעבור ויתורה האמור בדמות בית מגורים נקי ממשכנתא, והפטרתה מכלל החובות. לפיכך, יש לכלול את סעיף 4(ח) להסדר הגירושין במסגרת הסדר המזונות, ולא במסגרת ההסדר הרכושי. הנתבעת טענה, כי יש לפרש הסעיף ככתבו, היינו: כי הצדדים צפו מפורשות מצב שהקטין יחדל להתגורר עימה, וכי אף במצב כזה נקבע כי על התובע להמשיך ולשלם את המזונות לידיה. לטענתה, מעבר הקטין לבית התובע הינו שינוי שניתן היה לצפותו מראש ובפועל הוא אכן נצפה ונחזה מראש, ועל כן, שינוי זה לטענת התובעת, אינו מצדיק שינוי בהסדר המזונות.
|
|
- סיווגו של סעיף המזונות בהסדר הגירושין - ביהמ"ש ציין בהחלטתו כי השאלה הראשונה שיש להכריע בה הינה האם סעיף 4(ח) להסכם הגירושין, הדן בעניין מזונות הקטין, הינו סעיף הנכלל במסגרת ההסדר הרכושי שבין הצדדים, כפי שטענה הנתבעת, או שמא כל עניינו מזונות וצרכי הקטין, כפי שטען התובע.
מהתשובה לשאלה זו תיגזר התשובה לשאלה האם יש ביכולת התובע לעתור לביטול/שינוי סכום המזונות. בית המשפט קיבל את טענת התובע ולפיה, סעיף המזונות אינו סעיף 'רכושי' אלא סעיף 'מזונותי', ועל כן לא נועד לפצות את הנתבעת על ויתור הזכויות הרכושיות על ידה. הנתבעת קיבלה תמורה הולמת בעבור ויתורה האמור בדמות בית מגורים נקי ממשכנתא, והפטרתה מכלל החובות. לפיכך, יש לכלול את סעיף 4(ח) במסגרת הסדר המזונות ולא במסגרת ההסדר הרכושי. - פסק דין של מזונות לעולם אינו סופי - בית המשפט ציין, כי פסק דין בעניין מזונות אינו יוצר מחסום בפני התדיינות חוזרת, וניתן לפנות שוב לבית המשפט בבקשה לשינוי גובה המזונות. התנאי לשינוי סכום המזונות שנפסק, הינו הוכחת שינוי נסיבות מהותי (להבדיל משינוי של מה בכך), שהתרחש לאחר מתן פסק הדין המקורי. השינוי שעל התובע להוכיח הינו באחד מאלה: בעצם החיוב; בשיעור החיוב; בצרכי הקטין; ביכולת החייב; ביכולת ההורה המשמורן; ברכוש הקטין. נטל ההוכחה, כי חל שינוי נסיבות מהותי מוטל על הטוען לכך.
- על פרשנות סעיף בהסדר מזונות - הנתבעת טענה, כי יש לפרש הסעיף ככתבו, היינו: כי הצדדים צפו מפורשות מצב שהקטין יחדל להתגורר עימה, וכי אף במצב כזה נקבע כי על התובע להמשיך ולשלם את המזונות לידיה. לטענתה, מעבר הקטין לבית התובע הינו שינוי שניתן היה לצפותו מראש ובפועל הוא אכן נצפה ונחזה מראש. התובע לעומתה טען, כי הצדדים לא צפו בעת החתימה על ההסכם את האפשרות כי הקטין יעבור להתגורר עם התובע דרך קבע, והסעיף אינו דן במקרה זה; כוונת הסעיף, לטענתו, הייתה כי ימשיך לשאת בתשלום המזונות גם בתקופות קצרות וזמניות בהן ישהה עימו הקטין (כגון חופשות, חגים וכו'). נסיבות כריתת החוזה מלמדות, כי הצדדים לא צפו בעת חתימתם על ההסכם, שהקטין יעבור להתגורר בבית התובע דרך קבע, וממילא אין לראות את הסעיף כמתייחס למקרה כזה. ביהמ"ש אימץ לעניין זה את עמדת הבעל.
- נטל הראיה בהוכחת הרעה במצב הכלכלי - אשר לתביעת הבעל להטיל על הנתבעת חבות לשאת בחלק מתשלום מזונות הקטינים, יש לבחון האם חל שינוי נסיבות ביכולת הכלכלית של התובע או בזו של הנתבעת. בית המשפט עמד על כך, כי התובע ניסה להסתיר את מצבו הכלכלי. בעל דין שלא מסר פרט בהרצאת הפרטים והפרט הוא בתחום ידיעתו האישית יראוהו כמי שמודה בפרט שמסר בעל הדין שכנגד בנושא הנדון.
|
|
ביהמ"ש קיבל את תביעתו של הבעל לשנות את הסדר המזונות לאור שינוי הנסיבות שבו הבן עבר להתגורר עימו, אך מאידך דחה את טענתו ולפיה מצבו הכלכלי הורע, וכי יש בכך כדי להביא לשינוי היקף המזונות בהם חויב.
|
|
