|
- פרשנות תכליתית - בית המשפט בהחלטתו, מנה את שתי התכליות של הליכי הפשט"ר: ראשית, לסייע לנושים שדרכם בהוצאה לפועל לא צלחה, לרכז את נכסי החייב, וזאת בכדי להביא למכירתם, כאמצעי לתשלום החובות; "עם זאת, מיועדים הליכי פשיטת הרגל גם לשרת את האינטרסים של החייב חדל הפירעון. חייב כזה, הנרדף על-ידי נושיו בלשכת ההוצאה לפועל, עשוי להיקלע, לפעמים שלא בטובתו, למצבים המקשים עליו לתפקד, וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאי" (שלמה לוין ואשר גרוניס גרוניס, פשיטת רגל מה' 2 תשס"א-2000, סעיף 1 בעמ' 24. ראו גם רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814).
- חובת תום הלב - לדעת בית המשפט, עניין שכיח הוא, שחייבים מבקשים להכריזם כפושטי רגל, כדי להשתחרר מנטל חובותיהם על-ידי שמיטת כול או חלק ניכר מהם, ולפתוח פתח להפטר בעתיד. אלא שמתן אפשרות לפשיטת רגל הוא מטבעו חסד, בעל היבטים חברתיים ואנושיים. פשיטת רגל משמעה השתחררות מחובות כלפי הזולת, ומאחורי כל הכרעה בה עומד דילול, העשוי להיות עצום, בחובות הללו. הנושים עומדים לאבד את כספם או חלק גדול הימנו, ולאו מילתא זוטרתא היא, ומטיל הדבר אחריות רבה על כונס הנכסים הרשמי בקביעת עמדתו ועל בית המשפט בהכרעתו. על כן אך טבעי הוא שבבואו לבחון את התמונה בכללותה יידרש בית המשפט כדבעי לעניין תום הלב. בית המשפט קבע בהחלטתו, כי בהיות הליך פשיטת הרגל הליך של "חסד המחוקק", יש לדקדק בעניין חובות הגילוי ככל משפטן וחוקתן.
- נפקות חובת תום הלב - אין המידע הנמסר לכונס הנכסים הרשמי בחינת "תוכנית כבקשתך"; גם לא לחייב לשפוט מה ימסור לכונס הרשמי ומה ינצור; התמונה הניתנת לכונס צריכה להיות מלאה, ובמקרה שמסופק החייב באשר לחומר פלוני, יכריע לכיוון מסירתו. זו משמעות חובת תום הלב בהקשר זה.
- אי גילוי כהיעדר תום לב - הצטברות מחדלי המערער במקרה דנן, מגבשת את חוסר תום הלב ומטה את הכף. כך לעניין אי המצאת מסמכים חשובים, כך לעניין מתן הערבות שידע כי לא יוכל לעמוד בה, כך לעניין אי ציון העובדה שבניו היו בעלי החברה בה הועסק. כל אלה מעידים על חוסר תום לבו של החייב, שלא מצדיק את חסד ההכרזה על פשיטת רגל.
|
