|
התובעת 1 (להלן: "אנגוס 97") ניהלה חשבון חוזר דביטורי אצל הנתבע (להלן: "הבנק"). זכויות החתימה בחשבון ניתנו לתובע 2 (להלן: "פואד") בצירוף חותמת אנגוס 97. לטענת התובעים, החל מחודש אוגוסט 1999 חייב הבנק את חשבון אנגוס 97 בניגוד לזכויות החתימה ובניגוד להוראות אנגוס 97. עיקר החיובים נבע מכ-1,300 שיקים שנמשכו על חשבון אנגוס 97, ונשאו חתימה שאינה של מורשה החתימה (פואד), כי אם של מאזן עירקי (להלן: "מאזן"), ולמרות זאת כובדו על-ידי הבנק. שיקים אלו נמשכו מיום 2.8.99 ועד 18.10.00. יתר על כן, הבנק התיר למאזן להזמין וליטול פנקסי שיקים של החברה, על-אף שמאזן לא היה זכאי לכך והתיר לו למשוך כספים במזומן מן החשבון, למרות שלא היה מורשה לכך.
|
|
- התובעים: לא הסכמנו למשיכות הכספים מחשבוננו - התובעים טוענים כי פנו פעמים אחדות לבנק והתריעו לפניו בזמן אמת על הנעשה אך העלו חרס. על כן, פנו בכתב לבנק בדרישה להפסיק את הפעילות הבלתי מורשית. אף פניות אלו לא הועילו, ודומה היה אף גורלה של תלונה שהוגשה למשטרה. לטענת התובעים, הבנק חייב שלא כדין את חשבון אנגוס 97 ועל כן, חייב להשיב להם את הכספים, שסכומם המשוערך הוא 8,726,188 ₪.
- הבנק: הרשאה בחשבון יכולה להינתן גם באופן משתמע - לגוף העניין, מודה הבנק בכך שאנגוס 97 ניהלה חשבון בבנק. לגישתו, מסכת היחסים נשענה הן על ההסכמים שבכתב והן על הסכמים שבעל פה, מפורשים ומכללא. אף אם מלכתחילה הוקנו זכויות החתימה לפואד (והבנק כפר בכך), הרי שבמהלך ניהול החשבון שונו זכויות החתימה הן במפורש, הן במשתמע והן כתוצאה מהתנהגות התובעים או מי מהם. בהקשר זה נטען כי מאזן היה בעליה האמיתיים של אנגוס 97, מייסדה, הרוח החיה שלה המוציא והמביא בכל ענייניה ולמעשה, מנהלה בפועל של אנגוס 97, וזאת – בהסכמת התובעים.
- הבנק: התובעים ידעו על הנעשה בחשבונם - הבנק מוסיף וטוען כי פעל כבנקאי סביר לפי הוראות ההסכמים המפורשים או המשתמעים. כל הפעולות שנעשו בחשבון, היו בידיעת התובעים, ביוזמתם ובהסכמתם. אפילו נעשו חיובים כלשהם ללא הרשאה, אישרו התובעים חיובים אלו במפורש, או מכללא או בהתנהגות. זאת ועוד: פעולות חיוב החשבון היו במהלך העסקים הרגיל של אנגוס 97 והאחרונה הייתה זקוקה להם לצרכיה ולפעילותה העיסקית. התובעים מנועים מהתכחשות לפעולות שנעשו, מחמת מצגם שהפעולות נעשו בהרשאה, מה גם שהבנק שינה מצבו עקב כך. עילה נוספת למניעות התובעים, מצוייה בעובדה שבמהלך ניהול החשבון, נהגו הם לבדוק את החשבון לפרטיו ואנגוס 97 אף קיבלה באופן שוטף דפי חשבון אשר הכילו, בין השאר, את כל המידע בדבר החיובים שנעשו. לחלופין, אם לא בדקו התובעים את החשבון, הפרו את חובתם והם נושאים לכל הפחות באשם תורם לכל נזק, ככל שנגרם.
- הבנק: התובעים פועלים שלא בתום לב - הבנק טוען כי התובעים מבקשים למעשה להתעשר שלא כדין על חשבונו, עת מן העבר האחד עותרים הם לביטול חיובים בסכומים שונים שנעשו במהלך העסקים הרגיל של אנגוס 97, ומן העבר האחר מבקשים הם ליהנות מהכנסות אנגוס 97, במהלך פעילותה העסקית שמומנה הן על-ידי החיובים בחשבונה בבנק (שבלעדיהם – לא היו תקבולים) והן על-ידי הפקדות כספים על-ידי מאזן לשם כיסוי חובות שנוצרו בעקבות החיובים. לשון אחר: התובעים מתנכרים לפעולות שעניינן חיוב החשבון ומבקשים לאמץ אך את פעולות זיכוי החשבון. כזאת לא ייתכן.
|
|
- האם חשבונה של אנגוס 97 בבנק חויב שלא על-פי זכויות החתימה? - הבנק ידע, בזמן אמת, שמאזן ולא פואד הוא שחתם על שיקים של אנגוס 97. חרף זאת, כיבד הבנק את השיקים נוכח סברתו שמאזן היה "בעל הבית" באנגוס 97. הבנק לא הוכיח כי השיקים שירתו את מטרות אנגוס 97 ונמשכו לשם פעילותה העסקית בלבד (ואילו היה מוכיח זאת, אפשר והיה יוצא פטור). התנהלות הבנק בכל הקשור לפעילות בחשבון אנגוס 97, לא הייתה אפוא למופת.
- חובתו של הבנק כלפי הלקוח - מוטלת על הבנק החובה לפעול על-פי ההרשאה שקיבל מן הלקוח. הרשאה זו היא הנופחת חיים בקיומו של חשבון הבנק (ממועד פתיחתו) ובאופן בו הוא מחוייב במהלך הפעילות שבו. הלקוח הוא אדונו של החשבון. הוא היחיד הרשאי להורות על הדרך בה יחוייב חשבונו ועל הבנק לקיים אחר הוראות שמוסר הלקוח מעת לעת. אין לקבל מצב בו יתהפכו היוצרות והבנק הוא אשר יחליט עבור לקוחו מה טוב ללקוח ומה אינו טוב וכיצד יחוייב החשבון. אחרי ככלות הכל, הבנק הוא שלוחו של הלקוח ואינו אלא עושה דברו ומכבד את הוראותיו. אין לבנק דבר משל עצמו בחשבונו של לקוח זה או אחר.
- אם כן – האם רשאים התובעים להישמע בטענה שחשבון אנגוס 97 חוייב שלא כדין - פואד ידע על הפעילות הבלתי מורשית וחרף זאת פנה בכתב לבנק רק כחלוף 8 חודשים. ספק רב אם פנה בעל פה. התנהגות זו יצרה השתק והקימה מניעות. פואד ששלט באנגוס 97, ראה ולא עשה דבר של ממש על-מנת למחות על התנהלות זו במשך חודשים ארוכים. אכן, לאחר 8 חודשים לערך, נזעקו אנגוס 97 ופואד והריצו מכתבי תלונות לבנק, אולם סופם של המכתבים היה ביום 11.8.00, עת ביטלה אנגוס 97 את הוראתה הכתובה להימנע מפירעון שיקים שנמשכו שלא כדין על חשבונה. יש בכך ויתור מצד אנגוס 97 ופואד על שאירע. ניתן לומר כי יש בכך משום הכשרה בדיעבד של מעשי הבנק ומאזן.
- שיעור הנזק - לא נגרם כל נזק: אין חולק כי מאזן הפקיד לחשבון את הסכומים שנמשכו שלא כדין ובניגוד לזכויות החתימה.
|
|
התביעה נדחתה אולם בנסיבות בהן הבנק נהג שלא כדין לא נפסקו לו כל הוצאות.
|
|
