מיהו המעסיק?

במשך שנים ארוכות הועסק המשיב כפקיד בסניף המוסד לביטוח לאומי בנצרת, באמצעות מספר חברות כוח אדם, אשר התחלפו מידי פעם, בעקבות זכייתן במכרזים למתן שירותי כוח אדם. לימים, הוציאה נציבות שירות המדינה הודעה בעניין מדיניות העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם בשירות המדינה, לפיה משך זמן העסקת עובדים אלה מוגבל לששה חודשים, עם אפשרות הארכת ההעסקה עד שמונה חודשים בלבד. בעקבות הודעה זו הודיע המוסד לחברת כוח האדם, באמצעותה הועסק המשיב בשנים האחרונות על רצונו להפסיק את קבלת שירותיו של המשיב. על-רקע זה הודיעה המשיבה למשיב על הפסקת עבודתו. המשיב עתר לבית הדין האזורי למתן סעד הצהרתי הקובע כי הוא עובד קבוע של המוסד ואין לפטרו אלא בדרך הקבועה בחוק. המשיב טען כי משך כל תקופת העסקתו במוסד שררו בינו לבין המוסד יחסי עובד-מעביד. כן טען המשיב כי פיטוריו על-ידי המשיבה אינם תקפים שכן אין הוא עובד שלה. בית הדין האזורי בחן את מערכת היחסים שנוצרה בין הצדדים וקבע, על יסוד המבחנים המקובלים בסוגיית זיהוי המעסיק, כי בין המשיב לבין המוסד שררו יחסי עובד - מעביד. עוד קבע בית הדין האזורי כי ראוי שהמשיב יזכה במעמד של קביעות על-פי הקריטריונים שנהגו במהלך תקופת עבודתו במוסד. על פסיקה זו מערער המוסד.

ערעור המוסד סב, בעיקרו, על פסיקת בית הדין האזורי המכירה במשיב כעובד המוסד ועל ההכרה בו כעובד קבוע למפרע. בקשר לכך טוען המוסד כי היה מקום לקבוע את המועד שממנו יש לראות את המוסד כמעסיקו של העובד מיום הגשת התביעה. המוסד טוען כי בית הדין האזורי התעלם מההלכה הפסוקה בעניין הקניית מעמד של "עובד קבוע" בשירות המדינה. בעקבות פסק הדין בעניין שוואב, טוען המוסד כי אם ייקבע כי יש להכיר במשיב כעובד המוסד, הרי שלאור ההלכה בעניין שוואב, יש לראות את המוסד כמעסיק במשותף של המשיב עם המשיבה ולחייבו אך ורק בחובות הנובעות מחוזה ההעסקה האישי שבין המשיב למשיבה. המשיב תומך בפסיקת בית הדין האזורי.

נקבע - עולם יחסי העבודה מגוון ורב פנים והוא מזמן צורות העסקה מורכבות החורגות מן היחסים הדו צדדיים הקלאסיים של מעסיק ועובד. נקבע - תנאי מוקדם לבחינת השאלה האם נרקמו יחסי עובד-מעביד בין העובד למשתמש בניגוד להסכם המשולש הוא האם, במקרה הנתון, מתקיימים המאפיינים המקובלים לזיהוי המעסיק כפי שנקבעו בפסיקה, כגון כיצד ראו הצדדים את ההסדר, בידי מי הכוח לפטר, מי קיבל את העובד לעבודה ומי קובע את תנאי שכרו. נקבע - כלל הוא שהסדר העסקה של עובד באמצעות חברת כוח אדם חייב לשמור לא רק על שכרו ותנאי עבודתו של העובד אלא גם, ולא פחות חשוב, על מעמדם של הסכמים קיבוציים הנוגעים לדבר ועל מעמדם של ארגוני עובדים.

הערעור התקבל חלקית ונקבע כי המשיב הועסק במוסד באמצעות מספר חברות כוח אדם משך למעלה מ-13 שנים. בנסיבות העניין במהלך תקופת העסקתו של המשיב נוצרו יחסי עובד-מעביד בינו לבין המוסד שראשיתם מחודש אפריל 1996 ואילך. מן המועד האמור היה המשיב עובד המוסד אך הוא לא קנה לעצמו מעמד של עובד קבוע. המוסד פיטר את המשיב באמצעות חברת "תגבור" שפעלה לעניין זה, כשליחת המוסד וכידו הארוכה.

- בבית הדין הארצי לעבודה - בפני הנשיא סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ והשופט שמואל צור - בשם המערער - עו"ד דפנה שמואלביץ ועו"ד מורן זיידי - בשם המשיב 1 - עו"ד יונה סירוטה ועו"ד אורית טורנר - שטרנברג