עו"ד: שופט אמר לי שהתביעה מריחה לא טוב

המערערת השתתפה במכרז שפרסמה חברת עמידר למכירת זכויות במקרקעין. בעקבות זכייתה במכרז חתמו בעלי הדין על הסכם לפיו רכשה המערערת את הזכויות במקרקעין נשוא המכרז. המערערת הגישה תביעה לבטל את המכרז ואת ההסכם בטענה של הטעיה ומרמה, מאחר ורק בדיעבד התברר, לטענתה, כי הזכויות שנמכרו לה היו שונות באופן מהותי ויסודי מן האמור והמוצהר במסמכי המכרז, עד כדי הפיכת העסקה לבלתי כדאית בעליל. בבקשת הפסלות שהגישה, ייחסה המערערת לבית המשפט את הדברים הבאים, שנאמרו, לפי הטענה, במהלך ישיבת קדם המשפט מיום 20.9.2007: "התביעה שלך מריחה לא טוב, וכדאי שתחשוב טוב אם אתה רוצה להמשיך אותה. התוצאה של ההליך נראית ברורה לחלוטין; למה הלקוח שלך לא בדק לפני שהוא קנה? אם הוא קנה משהו לא מוצלח, זאת בעיה שלו, ובכלל לא משנה מה אמר המוכר" (ההדגשות כאן ובהמשך – כולן במקור). בקשת הפסלות התייחסה גם לדברים שאמר השופט לבא כוח המשיבה, לפי הטענה, ביום 11.5.2008, בתום שמיעת עדים מומחים מטעם המערערת (שמאי ואדריכל): "אל תביא בכלל את הארכיטקטית שלך, אין צורך. חוות הדעת מטעם התביעה לא שוות כלום, העדויות לא העלו דבר, ונראה לי שאפשר כבר לסיים את התיק. זו נראית לי תביעה פשוטה שבפשוטות, התוצאה שלה ברורה, וחבל על הזמן".

המערערת טענה כי יש באמירות אלה משום הבעת דעה מוקדמת. בנוסף, טענה למשוא פנים בהתחשב בעוינות שביטא בית המשפט כלפי בא-כוח המערערים על-רקע אחת משתיים: כתבה שפרסם בבטאון לשכת עורכי הדין במחוז חיפה בה נכללה ביקורת על התנהלותם, סגנונם ומזגם השיפוטי של חלק מציבור השופטים, או משקעים מן העבר, בעקבות עימותים שהיו בינו לבין השופט, בהיותו עורך דין, על-רקע ייצוג לקוחות בהליכים משפטיים שונים. השופט דחה את בקשת הפסלות מטעמים פורמליים ומהותיים כאחד. השופט קיסרי טען כי דין הבקשה להידחות כיוון שהוגשה בשיהוי ולא לוותה בתצהיר. ואולם, כדי להפיס את דעת המערערת, ציין השופט כי הדברים המיוחסים לו אינם משקפים את מה שנאמר, וכי מה שאמר ניתן אולי לפרש כהבעת דעה על מצב העניינים במשפט, אלא שלדידו, לא חרגו הדברים מגדר השיח המשפטי המקובל ולדעתו אף ההכרחי, באולם בית המשפט ואשר שיקפו את מצב העניינים כפי שהשתקף מכתבי הטענות - בדיון הראשון, ומן התצהירים - בדיון השני. השופט הוסיף כי דברים אלה נאמרו על-רקע השקפתו לפיה על המערערת הטוענת לביטול הסכם שנכרת בעקבות מכרז בשל הטעיה ומרמה, מוטל עול ראיה כבד מן הרגיל, ולא היה בהם שום ביטוי לדעה קדומה או מסקנה מוקדמת ביחס לתוצאות המשפט. עוד הוסיף השופט כי הדברים שאמר בתום דיון ההוכחות היו מכוונים לכך שבהתחשב במהותה של התביעה הראיות החשובות הן אלה הנוגעות להטעיה ולמרמה ולא דווקא עדויות או חוות דעת של מומחים. השופט קיסרי נדרש גם לטענת המערערת בדבר משוא הפנים המיוחס לו:השופט קבע כי דבר פרסום הכתבה ותוכנה לא היו בידיעתו עד להגשת בקשת הפסלות ולכן הטענה אינה רלוונטית. אשר לטענה בדבר עימותים בעבר בינו לבין בא-כוחם של המערערים, קבע השופט כי חלפו שנים רבות מאז הזדמן לו להופיע בהליך משפטי בו נטל חלק בא-כוחם של המערערים, ולכן אינו יכול אלא להביע תמיהה על האופן בו מועלית הטענה, כמו גם על עצם העלאתה. היות והשופט סירב לפסול את עצמו הגיש בא-כוח המערערת בקשת פסלות לבית המשפט העלון. לטענתו, מדובר בהבעת דעה נחרצת וחד-משמעית בשלב מוקדם של ההליך, המקימה חשש ממשי לכך שדעתו של השופט ננעלה ואין עוד טעם להמשיך בדיון שהפך "משחק מכור". אשר לטענה בדבר משוא פנים, מבהיר בא-כוח המערערים כי קיים חשש ממשי שהשופט מוטה נגדו והוא מפרט בהרחבה את העימותים בינו לבין השופט כשעסק בעריכת דין.

• פסלות שופט, אימתי? - רק בנסיבות בהן היחסים בין עורך הדין לשופט מקימות חשש ממשי למשוא פנים בעניינו של בעל הדין יהיה מקום לפסול את השופט [יגאל מרזל דיני פסלות שופט 235-240 (2006)]. כפי שציין בא-כוחם של המערערים, ההיכרות עם השופט מן התקופה שקדמה למינויו, עת עסק במקצועו כעורך דין, היתה, מנקודת מבטו של בא-כוח המערערים - בלבד - על דרך של התנצחות והחלפת מהלומות משפטיות. ואולם, הלכה היא כי קביעת עילת פסלות "קלה" בשל חיכוך מעין זה, עלולה לחתור תחת הניהול היעיל והראוי של המשפט ולפגוע בשופטים, בעורכי דין ובבעלי הדין גם יחד (יגאל מרזל, עמודים 237-238). לזאת יש להוסיף את הכחשתו של השופט בנוגע לקיומם של משקעי עבר.

• האם גיבש השופט עמדה טרם הדיון? - השופטת ביניש קבעה כי גם בהנחה כי ההתבטאויות אכן נאמרו, הרי שאין בהתבטאויות אלה כדי ללמד כי השופט כבר גיבש דעתו ביחס לתוצאות התביעה. השופטת ביניש מציינת את ההלכה ולפיה התבטאויות הנוגעות להליך המתנהל בפני בית המשפט אינן מהוות כשלעצמן עילה לפסילה, אף אם הן בלתי ראויות; עם זאת, כאשר יש באותן התבטאויות כדי ללמד על גיבוש דעה ברורה שאינה ניתנת לשינוי ולשכנוע בלב פתוח ובנפש חפצה - ניתן לפסול את השופט מלישב בדין (ע"פ 10698/06 דקל אליאב נ' מדינת ישראל [לא פורסם, 11.2.2007)]. לדעת השופטת ביניש- אין זה המקרה שלפנינו.

• האם יפסל שופט אך ורק לצורך 'מראית פני הצדק'? - פסילת שופט היא מעשה יוצא דופן והיא מוצדקת רק בנסיבות בהן מוכח חשש ממשי למשוא פנים בעיניו של שופט סביר, ולא כל אימת שעולה חשש סובייקטיבי "ולו למראית עין". מראית פני הצדק אינה אמת המידה לפיה נבחנית בקשת פסלות.

השופט קיסרי לא יפסל מלדון בתיק המערערת.

- בפני הנשיאה דורית ביניש - בשם המערערים: ע"וד רון אביב