ביהמ"ש :על הבעל לפצות את האישה בשל אובדן מיטב שנותיה.

ערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה. בעלי הדין הכירו עוד בעת שהיו במערכת זוגית קודמת. לכל אחד מהם ילד מנישואים קודמים. בני הזוג נישאו זל"ז ומנישואין אלה נולדו להם שתי בנות. המשיב על-פי המפורט בתביעות שהוגשו על ידו "מאס" במערערת. הוא אומנם הגיש תביעה לגירושין, אך מצא לנכון לעכב הדיון בה ולנסות ולמצות תחילה את ההליכים בבית משפט לענייני משפחה. בבית משפט לענייני משפחה הגישו בעלי הדין, כול אחד מהם, מספר תביעות. על-פי פסק הדין של הערכאה הדיונית, נערכו נישואיי בני הזוג טרם זמנם, וממילא לוו הם בקשיים. התביעה לפסק דין הצהרתי התייחסה לבית המגורים ולנחלה במושב, לרבות הזכויות להרחבה, שנרכש עוד בשנת 1983, לעסק שהוקם בשנת 1988 בו שותף המשיב יחד עם אביו וכן לשני כלי רכב. בית המשפט קיבל בעיקרן את טענות המשיב וקבע כי בית המגורים והעסק וכן אחד הרכבים הם רכוש של המשיב ואולם בשל שיפוצים, וכפי שאלה נקבעו במסגרת התביעה להוצאת צווי מניעה, על המשיב לשלם למערערת סכום של 10,000$ כנגד פינוי בית המגורים או גירושי הצדדים, על דרך הפקדתם בידיה הנאמנות של באת-כוחה, 60 ימים קודם לכן. בנוגע לרכב הנוסף, נקבע כי הוא משאב משותף שאת ערכו יש לחשב בעת עריכת האיזון, וכן תוך שמירה על זכות המערערת לרכוש את מחצית הרכב. בהחלטה זמנית שניתנה, נקבעו המזונות הזמניים אשר המשיב חייב לשאת בהם. כמו-כן חויב המשיב לשאת בהוצאות הטלפון הנייד של המערערת ובמלוא הוצאות הבית. בית משפט קמא קבע, כי כל עוד ההורים ממשיכים לנהל משק בית משותף ונושאים יחד בנטל הכרוך בגידול הבנות, אין מקום לכל קביעה בנושא המשמורת. המערערת הגישה תביעה לפיצוי בגובה 150,000$ (630,000 ש"ח לצרכי אגרה) כנגד המשיב בשל אובדן מיטב שנותיה ואובדן הסיכוי לעתודה כלכלית - הכנסה יציבה וקורת גג למחייתה בנפרד מהמשיב. בית המשפט דחה התביעה בהעדר תשתית ראייתית לקיומו של נזק ו/או לשיעורו.

המשיב מיקד ערעורו בנושא העדר הצדקה להמשיך ולשלם מזונות המערערת וכן שינוי המועד למימוש זכאותה לחלקה בפנסיה. המערערת חזרה למעשה על מרב טיעוניה בערכאה הדיונית.

נקבע - מקום שבני הזוג נישאו כדין ועומדת להם עילה מכוח סטאטוס זה, לא ימהר בית המשפט לפנות אל בחינתה של העילה החוזית, ככל שנוצרה, שהרי הסטאטוס והדינים מכוחו מורים כיצד יש לאזן המשאבים בין בני זוג נשואים בשעה של פירוד. נקבע - הפנייה לבדיקת התגבשותה של העילה החוזית תעשה, כאשר קיימת תשתית ראייתית המחייבת זאת, ובעיקר שעה שמבקש צד להישען על הדין מכוח הסטאטוס כדי להתנער ממחוייבותו הממונית, כלפי בת הזוג. כל זאת כמובן, מקום בו לזכויות מכוח העילה החוזית קיום עצמאי מכוח המשפט האזרחי, שאינו תלוי בסטאטוס. נקבע - קיים קושי בהערכת נזק וקביעת גובה הפיצוי, שעה שאין מדובר בנזקים מוחשיים, ואולם בדומה להערכת נזק שאינו נזק ממון בדיני הנזיקין, הקושי בהערכת הנזק אינו מאיינו, ויש מקום שבית המשפט יעריך את גובה הפיצוי על דרך האומדנא תוך שנלקחים בחשבון מאפיינים שונים של בני הזוג, אופיו של הקשר הזוגי ושאר נתונים רלוונטיים, אשר שילובם יוכל ללמד על גובה הפיצוי הראוי. נקבע - יש להורות על קבלת הערעור, ולפסוק למערערת פיצוי על דרך האומדנה בסכום של 200,000 ש"ח, את זכותה של המערערת לפיצוי האמור יש לבחון שלא רק על בסיס עילת סטאטוס מכוח דיני הנישואין, אלא במקביל גם מכוח עילה חוזית על בסיס היחסים החוזיים שנוצרו בין הצדדים ואף מכוח דיני הנזיקין, וזאת בהשוואה להלכות שנקבעו ביחס למערכת יחסים שבין ידועים בציבור.

ערעור המשיב נדחה, ערעור המערערת התקבל ברוב דעות בנוגע לתביעת הפיצוי – , באופן שעל המשיב לשלם למערערת פיצוי בסך של 200,000 ₪

- בית המשפט המחוזי בחיפה - בפני השופטים ש' וסרקרוג- ס' נשיאה, י' כהן ו-י' עמית - בשם פלוני: עו"ד אמיר בר-לב - בשם פלונית: עו"ד סיגל אלון