ביום 24.6.2006 הודיעה שופטת בית המשפט על כוונתה לפסול עצמה מלדון בתביעה נשוא הדיון משני טעמים. הטעם העיקרי הוא שעו"ד רוטשילד, בא כוחה של המערערת, הינו בעלה של עמיתה לעבודה ומטבע הדברים יש לשופטת קשרים עימו מחוץ לשעות העבודה. הטעם המשני הוא כי עו"ד רוטשילד מייצג לקוחות המנהלים משפט נגד קרוב משפחה של השופטת. באות כח המשיבים הודיעו מייד כי הן מסכימות לפסילה. עו"ד רוטשילד הודיע כי הוא מתנגד לפסילה. ביום 7.7.2008 החליטה השופטת לפסול עצמה מלדון בתובענה משני הטעמים שלעיל, המהווים, לדעתה, נתונים אובייקטיביים המבססים את פסילתה, מעבר לתחושותיה הסובייקטיביות שלא לדון בתיק. עוד הוסיפה השופטת כי היא מעדיפה שלא לדון כלל בתיקים בהם מופיע עו"ד רוטשילד מחמת קשריו החברתיים עימה ועם רעייתו, בשל האופי המיוחד של בית המשפט, מחמת תחושתה האישית שאינה נוחה מהסיטואציה ובהתחשב ברחשי ליבן ובעמדתן של באות כח המשיבים אשר תומכות בפסילתה.
|
לטענת המערערת ערעורה מעורר שאלות עקרוניות בעלות חשיבות רבה אשר עלולה להיות להכרעה בהן השלכה משמעותית ביותר על עתידו הכלכלי של עו"ד רוטשילד - בא-כוחה, שכן הותרת החלטת הפסלות על כנה עלולה לגדוע את אחד ממקורות הפרנסה העיקריים שלו ולפגוע בזכות יסוד שלו לחופש העיסוק. עו"ד רוטשילד, כך מתואר בערעור, עובד כעורך דין למעלה מעשרים שנה. אשתו, השופטת ח' ריש-רוטשילד, מונתה בשנת 1999 לשופטת בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן ומכהנת בתפקידה גם היום. מאז מינויה, כך מתואר, נמנע עו"ד רוטשילד מלהופיע לפני מספר שופטים המכהנים בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שכן הם פסלו עצמם מלדון בעניינים בהם הוא מטפל בשל קרבה מיוחדת בינם או בין בני משפחה שלהם לבין עו"ד רוטשילד. עו"ד רוטשילד מציין כי במהלך עשר שנים ולפחות עד לפני שנתיים-שלוש הופיע וייצג לקוחות גם לפני השופטת בלא שהועלתה כל טענה בדבר קרבה כלשהי ביניהם. לגופו של עניין מצהיר עו"ד רוטשילד כי אין ולא היו לו קשרים עם השופטת מחוץ לכותלי בית המשפט, מעבר ליחסים הרגילים של עורך דין המופיע לפני מותב; מעולם לא ביקר בביתה ולא נכח באף אירוע שערכה, למעט חתונת בתה שנערכה סמוך לאחר מינויה של השופטת לפני כשמונה שנים. באירוע זה נכחו עורכי דין נוספים אשר הופיעו ומופיעים גם כיום לפני השופטת. עו"ד רוטשילד מוסיף כי השופטת לא הוזמנה ולא השתתפה באירוע משפחתי שלו, למעט ביקור אשתו שהיתה בשבתון או לצורך ניחום אבלים; כן היו פגישות אקראיות עמה ועם בעלה במפגשים ספורים של שופטי בית המשפט לענייני משפחה. לפיכך, לדעתו, אין בינו לבין השופטת או בינה לבין אשתו כל קרבה ממשית או יחסי "חברות של ממש" באופן המצדיק פסילתה. לטענת עו"ד רוטשילד נפלו פגמים מהותיים בהודעת השופטת בדבר פסלותה וההחלטה שניתנו בהעדרו, ובהם שיחה שנוהלה בין באות כח המשיבים לשופטת אשר לא באה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון. פגם נוסף מצא באי פירוט פרטי קרובי משפחתה של השופטת אשר עו"ד רוטשילד מייצג כנגדם בהליך אחר. בנסיבות אלה, יש לדעת עו"ד רוטשילד, כדי לראות את ההחלטה בטלה מעיקרא. לחלופין, מבקש הוא להורות על ביטולה. לחלופי חלופין, על השלמת ההחלטה והפרוטוקול. עו"ד רוטשילד מוסיף כי החלטת הפסילה ניתנה בלא שניתנה למערערת ההזדמנות להתנגד לפסילה, אלא, לראשונה, בהחלטה גופה. לטענת עו"ד רוטשילד, מצב בו ארבעה מתוך עשר שופטי בית המשפט לענייני משפחה במחוז הגדול במדינה מנועים מלדון בעניינים שבטיפולו, מהווה פגיעה משמעותית בחופש העיסוק שלו ובכושר השתכרותו, ללא הצדקה. לדעתו, אפילו מדובר בענייננו בקרבה מסוימת הרי שאינה עולה כדי קרבה ממשית אשר יש בה כדי להוות עילת פסלות. טענות המשיב המשיב טוען כי שני הטעמים לפסילת השופטת מבטאים את תחושתה הסובייקטיבית של השופטת ויש לכבד את החלטתה ולא לכפות עליה את הדיון בתובענה. המשיב טוען עוד כי אין יסוד לטענת עו"ד רוטשילד לפיה לתוצאת הערעור עלולה להיות השלכה על עתידו הכלכלי. באת כח המשיב בחרה לציין את אי הנוחות שהיא חשה להופיע מול עו"ד רוטשילד ולהתעמת איתו, לאור סגנונו, הנובע לדעתה מהעובדה ששופטים נמנעו מלהעיר לו, ככל הנראה כדי לא לפגוע באשתו, השופטת. לפיכך, ובהקשר זה, טוענת היא כי החלטת השופטת ראויה להערכה, תתרום לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט, ותרחיק כל חשש של מתדיין למשוא פנים. עוד מוסיפה באת כח המשיב כי מדובר בהחלטת פסילה עצמית של בית המשפט ובמקרה כזה יש לשים את הדגש ולתת את המשקל לתחושותיו של השופט הסובר כי אין זה מן הראוי שידון בתיק. עוד מציינת היא כי בית המשפט לא החל עדיין לדון בתביעה ולכן לא ייגרם למערערת כל נזק. השגות השופטת גם השופטת הגישה הערותיה לערעור. השופטת רואה עצמה כחברה קרובה של רעיית עו"ד רוטשילד וכבעלת קשרים הדוקים עמה עד כדי חציית הקווים הפורמאליים של יחסים מקצועיים, הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בהשתתפות בשמחות משפחתיות ובביקורים בביתה. השופטת מוסיפה כי עו"ד רוטשילד יצר מצב של טשטוש גבולות בין יחסי עבודה ליחסי רעות עמה. בהתייחס להופעותיו הקודמות של עו"ד רוטשילד בפניה מביעה השופטת דעתה כי הופעות אלה לימדוה באופן חד משמעי כי יש להפסיק הופעותיו בפניה וכי עליה לפסול עצמה. השופטת אף הבהירה מהם יחסי הקרבה שלה לקרוב משפחתה אשר עו"ד רוטשילד מייצג לקוחות המנהלים משפט נגדו. השופטת מבהירה כי בינה לבין באות כח המשיבים לא התקיימה כל שיחה וכי הפרוטוקול משקף בדיוק את מהלך הדיון, למעט שימוש בביטוי מסוים. לאור כל אלה חוזרת השופטת ומבקשת לאשר את פסילתה העצמית. תגובת עו"ד רוטשילד להערות השופטת ולתגובת המשיב עו"ד רוטשילד טוען כי אכן קיימת קרבה ממשית בין אשתו, השופטת לבין שלושה שופטים המכהנים באותו בית משפט ולכן שופטים אלה פסלו עצמם מלדון בעניינים בהם מייצג עו"ד רוטשילד. ואולם, בין עו"ד רוטשילד ואשתו לבין השופטת פלאוט לא קיימים קשרים כאמור; הוא חזר על טענתו כי הוא ואשתו לא בילו עימה ולא הוזמנו ולא ביקרו בביתה. במהלך עשר שנים השתתף עו"ד רוטשילד באירוע משפחתי אחד בלבד שערכה השופטת אשר בו נכחו כל שופטי בית המשפט ובני זוגם. השופטת פלאוט ביקרה בביתם במסגרת ניחום אבלים. בהתייחס לטענת המשיב 2 טוען עו"ד רוטשילד כי פסילת השופטת פלאוט משמעה פסילה גורפת של כל התיקים המתנהלים לפני השופטת ואף יצירת תקדים לפיו הוא מנוע מלייצג בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, באופן שישליך משמעותית על פרנסתו. אשר לייצוג כנגד בן דודה של השופטת, הרי מכל מקום, אין מדובר בקרבת משפחה מדרגה ראשונה, וההליך שם החל לפני מספר שנים, כאשר מאז הופיע עו"ד רוטשילד בפני השופטת בלא שתציין זאת.
|
קביעת בית המשפט - כאשר שופט פוסל את עצמו - מקום בו מגלה השופט דעתו בצורה חד משמעית כי יתקשה לשבת בדין אין לכפות עליו לעשות כן. במקרה דנן מדובר בפסילה עצמית של שופטת. במצב דברים זה, יש לתת משקל לתחושותיו של השופט הסובר כי לא ראוי שיידון בתיק, שכן לא הרי צו המורה לשופט, המבקש להמשיך לדון בתיק, להימנע מכך, כהרי צו המורה לשופט להמשיך ולשבת בדין, חרף החלטתו שלא לעשות כן. עם זאת, המבחן לפסילת שופט, בין אם מדובר על פסילה עצמית ובין אם מדובר על סירוב לפסילה, הינו אובייקטיבי, ואין עמדתו הסובייקטיבית של השופט מכרעת.
- קרבה ממשית יוצרת חשש למשוא פנים - סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984 קובע כי שופט לא יישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. סעיף 77א(א1)(1) מוסיף וקובע כי שופט לא יישב בדין ביודעו שצד להליך, בא כוחו או עד מרכזי הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת. הנה כי כן, הן לפי העילה הכללית שבסעיף 77א(א) לחוק, והן לפי העילה הספציפית שבסעיף 77א(א1)(1), אין די בעצם ההיכרות או הקרבה של שופט לבא-כוח של בעל דין כדי להביא לפסילתו, ונדרשת קרבה ממשית. קרבה זו אינה אלא אותה קרבה שממשותה היא המבססת חשש ממשי למשוא פנים.
- מהי קרבה ממשית? - יש לבחון את כלל נסיבות המקרה, בשים לב לאופי ההיכרות, מסגרתה, משכה ומשך הזמן שעבר מאז ההיכרות. ככל שהקרבה הדוקה יותר החשש למשוא פנים רב יותר. ככל שהקרבה ממושכת יותר החשש למשוא פנים רב יותר. ככל שהקרבה רלבנטית יותר לנשוא הסכסוך המשפטי מתעצם החשש למשוא פנים. לפיכך, אין לקבוע כלל קטגורי של פסלות אלא יש לבחון בכל מקרה לגופו, אם ישנו חשש ממשי למשוא פנים.
- האם נישואי עורך הדין לשופטת יוצרים 'קרבה ממשית' בינו לבין עמיתיה? - יצויין, כי על פי הפסיקה כבר נקבע שעצם הכהונה של בן זוגו של עורך-דין המופיע בבית המשפט היא כשלעצמה אין בה כדי לפסול את כל שופטי בית המשפט מלדון בעניין בו הוא מופיע, אולם מידת הקירבה בין אותו שופט לעורך-הדין המופיע כעילה לפסילתו, היא עניין תלוי נסיבות. לעניין זה יש לאמץ את דברי השופטת באשר לקרבתה לרעיית השופטת, עמיתתה לעבודה.
|
בנסיבות אלה, יחד עם הטעם הנוסף שהעלתה השופטת, של ניהול תביעה בידי עו"ד רוטשילד נגד בן משפחה קרוב שלה, הגם שאיננה הקירבה המשפחתית המצוינת בדין כעילת פסלות, הרי שיש מקום לאשר את פסלותה העצמית של השופטת.
|
- בפני השופטת בייניש - בשם המערערת: עו"ד דידי רוטשילד - בשם המשיב: עו"ד מרגלית נוח
|
|