|
העותרים הינם בעלי עסקים שונים מאזור הצפון אשר קיבלו מהמשיבה פיצויים בגין נזק עקיף שנגרם להם בעקבות מלחמת לבנון השנייה על-פי הכללים שנקבעו בהוראת השעה. לאחר תקופה מסוימת, נתברר לטענת המשיבה כי שולמו להם "תשלומי יתר" והם התבקשו להשיב את הפיצוי ששולם ביתר.
|
|
העותרים טוענים כי דרישת ההשבה פסולה היא. לשיטת העותרים, נבעה הדרישה משינוי שיטת החישוב של הפיצוי המגיע ולא מפיצוי יתר על-פי החישוב המקורי שבוצע. שינוי זה נעשה לטענתם בחוסר סמכות ובחוסר תום לב. כן נטען כי ההחלטה פוגעת זכות הקניין של העותרים ואינה עומדת בפסקת ההגבלה וכי היא שרירותית, לוקה בחוסר סבירות, אינה מידתית ומפלה בין העותרים ובין יתר מקבלי הפיצוי באופן הפוגע בעקרון השוויון. מנגד טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף. נימוק אחד הינו בשל כך שקיים סעד חלופי הקבוע בדין ואשר המשיבים מודעים אליו ואף פעלו לפיו. נימוק נוסף הינו בשל כך שהעתירה מצרפת עותרים שונים שעניינו של כל אחד מהם שונה מבחינה עובדתית ואין מקום לכריכתם יחדיו.
|
|
- האם הרשות יכולה לגבות בחזרה פיצוי שהעניקה? - דין העתירה להידחות על-הסף. הפיצוי לעותרים שולם מתוקף הוראות חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן: תקנות הפיצויים), אשר תוקנו על פיו, והוראת השעה אשר קבעה את הפיצוי הספציפי לנפגעי מלחמת לבנון השנייה. סעיף 9 לתקנות הפיצוי מעגן את סמכות המנהל לתקן החלטה שנתן לפיצוי אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה שהייתה בה טעות. הרואה עצמן מקופח מהחלטה מעין זו, רשאי לערור עליה בתוך 30 יום לפני ועדת ערר על-פי סעיף 11 לתקנות הפיצוי ועל החלטתה של זו ניתן לערער בתוך 30 שיום, בבעיה משפטית, לבית המשפט המחוזי.
- האם העותרים 'מיצו את ההליכים'? - מעיון בעתירה ובתגובת המשיבים מסתבר כי המשיבים היו מודעים לאפשרות זו וכי אף החלו לפעול בהתאם להוראות תקנות הפיצוי. יצוין כי אף העותרים אשר בקשתם להארכת מועד נדחתה יכולים, ככל שעניינם מעלה בעיה משפטית, לפנות בערעור לבית המשפט המחוזי הרלוונטי. בית המשפט הגבוה לצדק לא יתן סעד מקום בו יש בנמצא סעד חלופי.
|
|
- בפני השופטים סאלים ג'ובראן, איילה פרוקצ'יה, אליקים רובינשטיין. - בשם העותרים: עו"ד ג'ריס דחדולי - בשם המשיבים: עו"ד גלעד שירמן
|
|
