בית המשפט: הבטון לא יחסום את הנוף

המבקשת בשני ההליכים, שפיר נכסים ומבנים בע"מ, התעתדה להקים מפעל לייצור בטון באזור התעשיה בעיר ראשון לציון. התוכנית להקמת המפעל אושרה על-ידי הוועדה המקומית והמחוזית וכן על-ידי שר הפנים וביום 6.5.2008 הונפק לשפיר היתר בניה. המשיבים הם תושבי שכונת "נווה נוף" המצויה במרחק של עשרות מטרים בלבד מהמגרש עליו מיועד להיבנות המפעל. בעתירה שהגישו לבית המשפט לעניינים מינהליים טוענים התושבים כי המפעל יהווה מפגע או מטרד סביבתי וכי אישור התוכנית לבנייתו נעשה באופן לקוי שכן התוכנית לא פורסמה בשכונת "נווה נוף" הסמוכה ובלא שהתוכנית נבדקה ואושרה על-ידי המשרד להגנת הסביבה. לטענת התושבים, ההליך שקדם להחלטה היה בלתי ראוי ופגום והביא לקבלת החלטה בלתי סבירה והם מבקשים כי יתאפשר להם להביע את התנגדויותיהם בפני הוועדה המקומית. בית המשפט לעניינים מינהליים נעתר לבקשת התושבים ונתן ביום 22.10.2008 צו ביניים המונע משפיר להקים את מפעל הבטון במגרש עד להכרעה בעתירה. את החלטתו נימק בית המשפט בכך שההחלטה על הקמת המפעל התקבלה מבלי שנשמעה עמדת התושבים ועמדת המשרד להגנת הסביבה. בית המשפט דחה את טענת שפיר לפיה התנגדות התושבים הוגשה בשיהוי ונפלו בה פגמים רבים. בית המשפט ראה בפגמים הנטענים פגמים טכניים שאין בהם כדי למנוע את שמיעת ההתנגדות. זאת בין היתר משום שמדובר במפעל בטון האמור להיות מוקם ליד בתיהם של אנשים ומשום שהאיחור בהתנגדות נגרם בשל העדר הפרסום בשכונה הרלוונטית. לאור אי שמיעת ההתנגדויות קבע בית המשפט כי לא ניתן לשלול את סיכויי העתירה. בית המשפט ציין כי מאזן הנוחות במקרה שלפניו מטה את הכף לטובתם של התושבים שכן לשפיר ישנם 10 מפעלי בטון אשר מספקים בטון מאז שנת 1995, והנזק שייגרם לה הוא לכל היותר נזק כספי. לעומת זאת הקמת המפעל והפעלתו בסמוך לבתי התושבים בטרם דיון בעתירתם יכולה ליצור עובדות שיקשה לשנותן, ואף קיימת האפשרות שייגרם נזק סביבתי שהינו בלתי הפיך. כנגד החלטה זו ערערה שפיר לבית המשפט העליון.

שפיר טוענת כי בניגוד להחלטתו של בית המשפט, לשם מתן היתר הבנייה לא נדרש לקבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה וכי בפני הוועדה המקומית נמצאו מכלול הנתונים הדרושים למתן האישור וההיתר. כן טוענת שפיר כי החלטתו של בית המשפט להמיר את הערובות פוגעת בזכויותיה מאחר שללא ההתחייבות העצמית לא יהיה מקור כספי מספק לפיצויה במקרה של דחיית העתירה.

גם אם תתקבל טענת שפיר ולפיה סיכויי העתירה נמוכים, מאזן הנוחות הינו אבן הבוחן העיקרית בבואו של בית המשפט להכריע בצוי ביניים. אין להתערב בהכרעת בית המשפט המחוזי לעניין זה, מה גם שהדיון בעתירה לגופה קרב.

- בפני השופטת מרים נאור - בשם חברת הבטון: עו"ד יהושוע חורש, עו"ד ארן בצלאל - בשם הדיירים: עו"ד ענת גרימלד