"יחסי הכוחות בין ספק שלו 100 סניפים ברחבי הארץ לבין הצרכן אינם שוויוניים, ועל רשויות האכיפה להגן על הצרכן". כך קבעה (יום א', 4.1.08) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דורית רייך שפירא, במסגרת גזר דין שבו הטילה על חברת קסטרו קנסות על-סך 100,000 ש"ח, ועל אחד ממנהליה, קנס על סך 30,000 ש"ח.
השופטת שפירא סברה כי מוטב שיוטלו על חברת קסטרו קנסות גבוהים יותר, וזאת בשל הכוח הכלכלי הרב שיש לה, כמו גם חומרת העבירות הכלכליות שלה, אלא שלאור הלכת בית המשפט העליון ולפיה יש לכבד הסדרי טיעון כל עוד הינם 'סבירים', אין להתערב, בסופו של יום, בגובה הקנס.
בין היתר, ציינה השופטת שפירא את עברם הנקי של הנאשמים, ואת הקנסות שהוטלו עליהם אשר אינם צופים אך ורק פני עבר, אלא גם פני עתיד: הנאשמים חתמו על התחייבות מגובה בסכום בלתי מוגבל ולפיה לא יעברו עבירה דומה בשלושת השנים הקרובות. כן ציינה השופטת שפירא לחיוב את הודאתם המהירה של הנאשמים, מה שחסך זמן שיפוטי. שפירא לא חסכה שבט לשונה בהתייחס לחומרת עבירותיהם הכלכליות של הנאשמים: היא ציינה את הפער הבלתי נסבל בין הלקוח לבין הספק, פער אשר עליו ניסה המחוקק לגשר, באמצעות חקיקה צרכנית.
השופטת שפירא שיוותה לנגד עיניה את מצבו של הצרכן, אשר רואה את תג המחיר הבלתי ברור בעליל, רוכש את המוצר, וכשמגיע לקופה, כאשר דעתו נחלשת עליו, הוא מתפתה לשלם את המחיר הגבוה יותר, זה אשר אודותיו לא ידע מראש. היא קבעה כי "יש להגן על הצרכן מפני תכסיסים פסיכולוגיים של רשתות השיווק".